הזמן נוזל בין הידיים
כמו חול של שפת הים
זועק אני אל השמיים
אני כולה בן אדם.
בן-אדם, אני שאלתי
איך להחזיר את השעון
אין מקום בו לא חיפשתי
נצור בתוך מעין ארמון.
ארמון של חול אני בניתי
ילד קט ומבולבל
כמו טיפש איני ראיתי
את עוצמת אותו הגל.
הגל אותו אני זוכר
גל של שקט ושלווה
גל של יופי, גל של אושר
גל אמת, גל אהבה.
אהבה לעולם נכזבת
כי האדם לא נאמן
והבדידות אינה סוחבת
כל כך קשה, מבחן הזמן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.