|
עם מכחול מציירת שמיים
ואח"כ לבן, עושה עננים
אני גוזרת אותי
אוספת בשתי ידיים
ומדביקה ליד ציפורים
אני טובלת בך
מציירת עיניים
קו ארוך וירוק - זה האף
בדיוק באמצע פנים
טיפות צהובות של גשם
נושקות לאדמה רטובה
סגול לך- שפתיים
ולי- לחי ורודה
עיגול כתום- זה השמש
ודמעות שקופות של שמחה
חצי ירח - ללילה שבא
וכוכבים מנצנצים על שמיכה. |
|
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.