יצירת המחול הפרטית שלי.
אני מוקפת. אני חולמת. אני מרחפת.
אני כאן ואני שם. אלוהים, מסתובב לי הראש.
המילים בלבלו לי את המוח.
איך אפשר לחיות בתוך השקר הזה?
זה כ"כ ברור.
אני רצה עמוק לתוכי.
לא בצעקות, בכחול.
יפה כ"כ. סלחני כ"כ.
הכל רוקד סביבי.
לובן לוחש: "תנוחי ילדה".
וכי למה לי לנוח?
עייפו חושי מהמסע.
צוללת לתווים האינסופיים.
לסוד של הצלילים.
ברך אותי. קדש אותי. חבק אותי.
גם אני שלך.
זה הקול.