היא תמיד שמעה על זה בעיתונים, תמיד הזהירו אותה מהדבר הזה,
"הזה"... חי ונושם הדבר הזה, אבל אף פעם זה לא נשמע כל כך קרוב
למציאות... תתפלאו.
רפי והיא חברים כבר חודשיים, איך היא מחזיקה את עצמה עם מישהו
אחד כל כך הרבה זמן אני תמיד שואלת...
הם עושים מה שכולם כבר עושים, שוכבים, חודשיים זה המון-המון
זמן ביחד אז אני מבינה. זה בסדר.
אחרי שצמח לה היצור הלא רצוי בבטן הם נפרדו. ככה סתם היו
חודשיים שלמים ביחד בשביל כלום.
היא תמיד הייתה יותר בוגרת, החליטה רק החלטות נכונות, ולפעמים
כשהיא חשבה בלט לה הווריד ביד מרוב מאמץ, איזו מתוקה.
אבל איך היא טעתה כולם שואלים, איך?
היא הקריבה את הכל, אם זה מתבטא בכך שהיא עזבה את בית-הספר או
בכך שההורים ויתרו עליה כבר מזמן...
היא גידלה אותו כמו אימא קטנה. כולה בת 17, כמו אישה מבוגרת
מבפנים. אבל היה לה קשה, אין מה להוסיף.
והוא, הוא מהילדים הטובים האלה שתמיד זוכים במקום ראשון
בתחרויות שחייה מזדיינות, אלה שתמיד אוהבים אותם. חתיכת מושלם.
אף אחד לא ידע שהוא עשה לה יצור, הוא לא סיפר מהבושה וזה שבר
אותה מבפנים... חתך אותה מכאבים.
עכשיו היא עשתה את ההחלטה השנייה והאחרונה הלא נכונה.
עכשיו הווריד הכל-כך יפה שלה היה סתם וריד חתוך, ולי ניראה
במחשבה שנייה שחודשיים זה קצת פחות מידי זמן האמת.