א. וקנין / זמן |
השנים משתנים לבדיחה הנשארת
ותפילת השרדות על הלחי סותרת
לקחתי הכל - אך השארתי תפילה
לבטא את דרכי - לבקש מחילה
היום זה מחר מאתמול שדמיינתי
העולם מתרגש ואני לא נרדמתי
הזמן מחבר - הזמן הוא חבר
ומילה שכתובה היא לא תפסיק לדבר
בתוך הדממה מצאתי רגע אישי
לא סיפור אהבה - אולי שקט נפשי...
ובתוך מגבלות של רגע אחר
עוד נלמד להתמודד או להקשיב לחבר
אני יוצא לרחוב - קורים שם דברים...
עולם משתנה מגוון בצבעים
ואולי השתיקה לאחד שמספר
עלילת אשליה ממומשת יותר
ולצד כל רגע עוד תמצא לחישה
שתעניק את הכוח מאחורי הגישה
ותכריח אותך - לא לוותר
שעוד ימים יספרו - שהיית אחר
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|