תמיד תמהתי מתי יגיעו; הערוב.
ומי יערוב לי שבאתי למשמעות?
חץ מטיל חיתתו
חניתו עקובה מדם
מלאכותי, אלגורי.
אריה קט נם בעמק
ואני נשוכת זנב אתעב
אתאהב
מי יגור לי?
ואלייך הבלתי מושגת
אף לא מומשגת
אשתוקק לעת ליל
בערוב הערב בירה קרה
מזקירה יופי ציוויליזציה.
הכל סתום
שום שסתום לא נפקק
אך פקק ופג מועד מהותי.
נו טב, מסתבר שזה לא מהותי.
אני חי, וקיים.
למיטב דעתי גם הינכם.
קוראיי המצומצמים
מסנניי הנאמנים
אורחים לעת מצוא בחלוף חיי.
אוהב עד בלי די
זה לא אני שמיוחד, זו אתם.
אתן
אתון
יהי לו קלשון
למרות ההרג
למרות ההרג
מרות הקטל
הווייה רווייה
מר
מר
מר
וקצת מתוק
מת
וקוק |
