אני נושם.
מריח את ריחות האושר
והשאול.

אני נוגע.
מרגיש מגע קטיפה,
מרגיש צריבה חורכת עור.

אני רואה.
רואה את הפריחה,
עיתים רואה שחור.

אני שומע.
שומע צחוקם של ילדים,
שומע את צרחות ההמונים.

ואני חי,
ואני מת.

אך לפחות היה,
יהיה...