אביב וסתיו / יצר ויצירה |
כנייר כתיבה
רך ונעים,
ידיו המרפרפות
בין מעייני אהבתה
כעט נובע.
מילותיו וחרוזיו
התמזגו לאחד
עם שירתה.
פרט על מיתרי לבה
ושכח מיתרי יצירתו,
הנייר הוחלף
בגוף אהבתו
ובשיערה וגווניו
קול שפתיה וצחוקן.
את תשוקתו היצירתית
החליף בתשוקתו היצרית
הלוהטת גם בכפור,
המפיחה רוח שירה
בחמוקי האהובה
באור עיניה
המתמזג לו בלאט
באורו של ירח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|