מחווה לחנוך לוין ( ע"פ אדון כמעט וגברת כבר)
ברחוב מבולבל בדירה שכורה
גרו גברת איום ואדון נורא
שני אנשים עגומים וקודרים
שעדיין לא גילו את מהות החיים
האדון נורא סבל משהותו עם הגברת
והיא מצד שני לא הרגישה אחרת
התסכול גדל והסערה גברה
נורא ואיום, איום ונורא
הגברת היום החליטה כי נשבר
והיא חייבת לעזוב עוד לפני מחר
היא רק רצתה לברוח לתוך חלום
כי היום כה נורא, נורא ואיום
בדירה שממול גרו חלילה וחס
עוד שני מסכנים בבניין המאוכלס
הוא התמכר לכרפס והיא לטקילה
חלילה וחס, חס וחלילה
מר חס חלילה לא העז לחשוב
שגם אשתו עלולה אותו לעזוב
הוא חס על חלילה ולא תפס
חס וחלילה, חלילה וחס
וכך בעוד החליל מתנגן
חלילה בגדה בחס המסכן
הוא לא הבין מדוע והוסיף חסה
לכרפס
חס וחלילה, חלילה וחס
נורא וחס נשברו כך פתאום
והחליטו בנשיהם איום וחלילה לנקום
להרוס את מצפונן זהו עונש חזק
לכן נורא נורה על ידי חס המפוקפק
לאחר המעשה חס על עצמו והתאבד
הנשים זעקו ובכו, קצת איחרו את המועד
כך הסתיים הסיפור האיום והנורא
ולא שיקרתי, חס וחלילה, הוא באמת קרה. |
