1. בוקר. חוץ. תחנת אוטובוס.
בערך 9 בבוקר. איך יכול להיות, שכבר קמתי?
אם מישהו לבד בחדר והוא קם כל כך מוקדם, אבל אף אחד לא ראה או
שמע אותו קם, האם הוא קם?
בחורה א' עוברת מולי.
הולכת עוד שני צעדים רחוק ממני ונעמדת. שם היא בחרה לעמוד. יש
לידי עוד שני מקומות פנויים בתחנה, אבל היא בחרה לעמוד שם.
אנשים אף פעם לא יושבים ליד זרים בתחנות אוטובוס, אלא אם כן
אין ברירה. לא מצליחה להבין את זה. אם אפשר לשבת, יושבים.
בחורה ב' מגיעה מהצד השני של התחנה. נעמדת ליד בחורה א' ונותנת
לה נשיקה. מעבירה לה רצועה של כלב וממשיכה ללכת.
בחורה א'
ביי ,מותק, תודה!
בחורה ב'
בהצלחה
בחורה א' מתישבת על הרצפה ומכניסה את הרצועה לתיק.
על הרצפה? בתחנת אוטובוס? לא מצליחה להבין את זה. אני מציעה לה
לשבת לידי. יש מקום, אני אומרת.
בחורה א'
לא תודה, זה בסדר, האוטובוס כבר בא.
ומחייכת. מוזר. מאד מעניין.
מאד מעניין גם למה היא צריכה את הרצועה של הכלב, אם אין לה כלב
איתה, ואם ה-בהצלחה קשור לרצועה. אולי יש לה בגרות בתיאטרון
והיא משתמשת בה ברצועה של כלב. אולי היא קונה כלב. למרות שלא
נהוג לאחל בהצלחה, כשקונים כלב. מעניין, אם צריך בכלל להביא
רצועה לכלב, כשקונים כלב, או שזה כלול. למה בכלל לקנות כלב? את
שני הכלבים שלי אימצנו. אה, אולי היא גם מאמצת.
למה לא כוללים בטריות, כשקונים צעצועים, שמצריכים בטריות? זה
סתם רוע לב. לא, זה לא באמת רוע לב, זה בטח יעלה להם המון כסף
לשים בטריות בכל אחד כזה, שהם מוכרים. אם הם היו שמים בטריות,
זה היה טוב לב. לפעמים צריך ללכת בדרך החיוב, לא השלילה. אם
הייתי קונה צעצוע כזה, שמצריך בטריות והיו כלולות גם בטריות,
הייתי אומרת לעצמי - זה טוב לב. חיוב. לא שלילה.
בחורה א'
סליחה, את יודעת אם יש עוד קו, שמגיע לויצמן חוץ
מזה?
לא.
איזה שאלה מוזרה.
איך אהבתי את ויצמן בעניין של זמן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.