מלאת חיים ותוססת היא הייתה. יונית.
ולפתע חייה נקטעו, ככה סתם, בלי יותר מדי הסברים.
אמרו לי שהיא מתה מאיזו שהיא חיה, סרטן נדמה לי.
מה כל כך מסוכן בסרטן? אמרתי.
הם אמרו שאגדל, אדע.
אך דבר אחד אני לא מבין. אני לא מבין את אלוהים.
איך אנחנו יכולים להגשים את חלומתינו ואהבתינו בזמן קצר שכזה?
ומה יונית עושה עם אלוהים? משחקת מטקות?
אני יושב על המיטה ובוהה בתיקרה.
מחכה שהיא תצא מהתיקרה כענן גדול ותחבק אותי.
נשפכה לי דמעה. קטנה, בלי כוונה.
אבל אחריה באו עוד.
ויונית לא באה.