בהתחלה הכל היה כאן ירוק ושקט
ואיש לא חשב בכלל שכל זה יתמוטט
פעם נהגו לומר שהיה טוב בעולם
כנראה שזה היה לפני שנגעה בו יד אדם
מאז ומתמיד אומרים "הטבע הרסני"
שמבחוץ זה נראה שיש לו שקט פנימי.
אך הטבע לא אשם, הוא עדיין כאן פורח.
זה האיש שבעצמו את האדמה רוצח.
כל אחד רוצה בכבוד להתפרנס
אך הוא בוחר לעשות זאת בדרך אינטרס.
כי כל דבר שהוא בונה, הוא מיד הורס.
וכל אדם שבדרכו הוא ישר דורס.
בגלל זה העולם נראה כפי שהוא היום,
נפל והדרדר כל הדרך לתהום.

פזמון:
לאן הגענו ומכאן לאן נלך?
המקום הזה לא מפסיק להתלכלך.
בכל רגע בא משהו גרוע אחר,
המקום הזה לא מפסיק להידרדר

כשעוד לא מספיקים להבין ולקלוט מה קרה,
המצב הכי גרוע כבר הפך לשיגרה:
המנגינה שנתפסה באוזן היא "צ'אקה לאקה"
והנה מרחוק אני רואה עוד איש של זק''א.
שוב נהג שעלה שיכור והרג את החברה
ואחיו שלידו "שכח" לשים חגורה.
הבחורה שנאנסה אמרה "הוא היה לי כמו אח"
ולא מאמינה איך היא בטחה בו כל כך.
הילד שברח אז מביתו היה קטין,
התמכר לסמים ולכמות של ניקוטין.
והאישה ששם יושבת, עדיין לא עיכלה
שכעת היא נקראת, אם שכולה.
ומעתה, כשהיא תזכיר את השם של בנה,
תצטרך להוסיף "זכרונו לברכה".

פזמון.

יש כל כך הרבה בחינם שכל אחד יוכל לבחור
אך מה שבוחרים בעיקר היא השנאה.
וזה מה שמוביל למילה הזאת "טרור",
כששפיכות דמים הפכה להיות מטרה
לאן הגענו,ומכאן לאן נלך?
איך למציאות הזו אנחנו נערך?