היופי שבו, הטעם המתוק והממכר, שיכרון חושים, עשרות אלפי רגעים
ממסטלים כשאתה עם בנאדם אחד, אותו בנאדם...

הסם הזה...
שאת שוכבת בתנוחה הכי מעוותת שלך בעירום חלקי ושיער פרוע במבט
הכי סקסי וטבעי רק שלך, מולי...
אני יושבת מולך בעירום חלקי גם כן, לבושה בבוקסר בלבד עם
גיטרה, מנגנת ושרה במבט נעוץ רק בך, מביעה את הרגש העז והרצון
לכבוש בשבילך את העולם, דרך שירה, צליל, ומבט... דרך זה את
יכולה לראות הכל.

את מדהימה אותי
אני מכורה לך, לסם.
ליופי שבך
לטעם המתוק שלך
למחשבות הבלתי נשלטות עליך
לפנטזיות המטריפות שעוברות במוחי בכל דקה שעוברת
לתשוקה שעוברת בי ביחד עם הצמרמורות הבלתי נפסקות בכל פעם
שדמותך מופיעה בראשי
למגע הממכר והנעים הזה רק שלך
לחום, לריח, לאדרנלין בורידים, לחיוך, לצחוק, לאנחה, לנשימה,
לנשיפה,
לסם המזויין!!!
אני בטוחה שאני לא היחידה שזכתה לטעום ממנו, מהסם.
לטעום, להנות, להיות מאושר, להרגיש מעל כולם כשאתה מסטול
ממנו... מהסם.
את הסם שלי.

אצלנו, להיות מסטול מהסם, יש לזה שם אחר... קוראים לזה "להיות
מאוהב".
זאת התמכרות, וכשאתה מתמכר, אתה מרגיש הבנאדם המאושר ביקום,
הרצון לכבוש כל דבר או מקום קטן שקיים.
ההרגשה העילאית הזאת,
בשביל זה אתה חי.

לא צריך לחפש אותו, לקנות אותו או להשתמש ביותר מדי שכל כדי
להשיג אותו.
הוא מוצא אותך, או משיג אותך.
איך?
מבפנים
עמוק עמוק בתוכך
במקום נסתר ואפל בתוך רגש קטן ויפה הגורם לך, עצמך, לאהוב.

"כתבתי לה: אני אוהב אותך, אוהב עד מוות, אני אוהב אותך עד
אהבה".

אהבה זאת את.