|
יושב לבדי,
... מילים ...
מילים חלודות
ניתקות
עולות
צפות
כל כך... איך אומר...?
כל כך ראשוניות,
כל כך פנימי
עמוק
עלו
צפו ממעמקיי
מתוכי -
מעבירות מכתב רשום
אישי
(בהול?!)
מתת עצמי
לעצמי
לא אוכל הראותן
מלבדי
קראתי שירי
ועוד פעם
ופעמיים...
וקרעתיו
לפח -
במו ידיי,
רצחתי
קברתי שירי-ולדי
שאך נולד
יהי זכרו
שמור עמי
לבדי
שנה ברוכה לכם
|
|
|
הוא שאל אותי אם
אני מצטערת על
משהו שעשיתי, אם
יש בי חרטה.
אמרתי לא. שלח
אותי לגיהנום.
מי אמר שאין בו
רחמים, באלוהים
שלנו? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.