תחנה מרכזית, תל אביב... אני מוציאה "מרלבורו" ארוך ולוקחת את
הפלאפון.
להתקשר אליו? הוא אמר, שהוא יגיע עוד מעט...

-"נו... תבוא כבר. אני מה זה לחוצה!!!"

"היי, מה המצב? שנה אני מחכה לך פה. למה רק עכשיו הגעת?"
חיבוק, נשיקה וזזנו.
"אל תלך כ"כ מהר, נו"
"אבל הרצת אותי. אני עכשיו כבר בטראנס, אז את תתאמצי כבר ותלכי
בקצב שלי"

-"למה יש כאן כ"כ הרבה חול? מה זה, תל אביב נהפכה להיות
מדבר?"
-"חחח... לא, זה פשוט האיזור"

3 דקות הלכנו... נו טוב, אולי קצת יותר.
מתבייש בי, מתרחק ממני, לא הולך לידי. חס וחלילה, שמישהו
יראה.

-"למה את משפילה את המבט? את עצובה, נכון? מה קרה?"
-"שומדבר, אני בסדר..."
-"אז תרימי ת'ראש"
-"ככה, אני הולכת. עזוב אותי!!!"

עוד 5 דקות הליכה... כבר קרובים לבניין שלך.
-"נו... למה את עצובה? מה יש לך???"
הסתכלתי לצדדים, אין אפאחד... מותר לי לבקש.
"אני יכולה עכשיו לקבל ממך נשיקה???"
מסתכל לצדדים גם...
"נו, מה אתה חושב, שלא הסתכלתי???"
נשיקה...
"עוד כמה זמן יש ללכת?"
"הנה, הבניין כאן"
ומצביע על הבניין הקרוב...


"כנסי למעלית"
מעלית... עולים ומגיעים לקומה שלך.

"אל תתייחסי לריח, עושים לנו שיפוצים"
"מה??? אני מתה על הריח הזה של הצבע"

"טוב, צריך לדפוק בדלת, בשביל שיפתחו לנו"

"היי, אבא..."
אני מחייכת.
"בואי"
לחדר שלך.

"וואיי, יש לי הרבה תגובות מהפורום"
"נו, מה. אל תהיה לי על המחשב עכשיו"

מסתכל עליי ומנשק אותי.
משכיב אותי מתחתיך.

"אל תרד לי... אין לי כח"
"נו..."
"אבל באמת, שאין לי כח"
כאילו, שאתה מקשיב לי מתישהו.

"נוווו, אתה טובבבב... אההה... אההה... אההה... עוד! כן,
תמשיך... אתה טוב!"

"או או"-
צליל הודעה מהאייסיקיו.
"שנייה"
"היי, אבל לא גמרתי!!! בוא הנה ותמשיך ללקק"
"טוב טוב, אל תתעצבני"
מממ... מלקק עוד ואני גומרת בצעקות.
"אני מקווה, שאבא שלי לא שמע"
"וגם אם כן, זה רק בגללך"



ערב.
אמא שלך חוזרת.
אתם רבים.
באמצע הריב:
"אמא, תכירי. זאת חברה שלי"
שוב פעם אני מחייכת.
ואז אתה הולך למחשב שוב.
"הנה, תראי. זה המשחק שלי... שאני מכור אליו"
משחק ומשחק ומשחק.
"יאללה, בוא להתקלח"
"ביחד?"
"כן... בשביל, שתפסיק לשחק"
"טוב, זזנו"

יוצאים מהמקלחת.
עירומים.
אני מחפשת תחתונים.
"לא לא, אל תחפשי. אני צריך אותך עירומה. למה לך להתלבש, את
עוד שנייה מתפשטת"
"טוב... אבל רק תחתונים"
אז שמתי תחתונים, וגם אתה.

מנשק, נוגע, נושך גם, מכאיב, מפסק לי ת'רגליים
ומכניס עוד ועוד ועוד...
אה אה אה...!
חזק
וגומר.
מאחל "לילה טוב" + נשיקה
"מה, אתה עייף?"
"כן... וכדאי גם לך ללכת לישון תיכף. אנחנו כבר צריכים לקום"
ונרדמת.
ואני עם הסיגריה.




לא גמרתי.