א
מישהו החליט לסמן עצים בכחול
ואבנים באדום.

כזו ההתחלה השמורה בזכרוני:
משוחה בצבעים עזים,
חסרת התחשבות בטבע

ב
לפני כן נשתלו השדרות הארוכות
דווקא אצל הים. הן כוסו  
בתכריכי מלח אפורים,

רוח מערב
פרעה-פשעה
בצמרות -

מה רחוקות עכשיו קליפות התפוזים,
מה רחוקות קריאות הנערים
העומסים תיבות בנמל

ג
ניחוח הזכרון הראשון הומר
בידיים כבדות
שלובות על חזה, בידיים קפוצות
נשענות על הכותל,

(אבנים אדומות טמונות בכיסים)

ד
ובאופק הרי תחזית:
בראש כל גבעה בית ותחת כל עץ,
רענן