|
ברחוב הצהריים האיום
האוויר לא זז
האור השבור מחום
פונה אלי
בלהט חרב מתהפכת
זיכרונך
תוקף אותי
מציף אותי כים
טובע בזוהר
אני הולך נרדם
חוזה בך מבצעת
עילפון דרמטי
של אחרי הנפילה
רגע לפני
שאני נעלם. |
|
|
זאת שאהבה את
התלאביבי
מאויימת מהזין
שלי. נראה לי
שאני התלאביבי,
אבל אותה עדיין
לא אהבתי.
אפילו לא שתי
דקות.
ג'ימי גיטאר על
מקום מגורים
וכיבוש היצר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.