חגי קימלמן / צל |
סיפור חיי מצל על מורדותי.
חרוצים כמו הר בשלוחת ערוצים, רצים...
פיצולי גאיות, מים-מפכים, מפתים.
זרם חיי עכור, צלול,
משנה זרימתו, מותיר נפתול-עזוב, נבוב...
מביט בצילו של ההר גאה, שפל
כשביל עיזים מתפתל ועולה, מעיז ומועד,
נאמן ומורד.
אבני חצץ קטנות מרצפות את נתיב רגלי,
פוצעות דוקרות כצור
דם ניגר נמהל בעפר צבעו כשיכר,
משכר, משקר ואני מתפתה, משתטה,
מחייך אל ההר העצום,
עיני עצומות לצילו,
מנסות לשווא להכילו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|