האבן שישבה לי על הלב
עד עכשיו קטנה בצורה משמעותית
כשהתוודתי על האהבה שלי
"אני אוהבת אותך", אמרתי
בעוד אתה עדין שרוי בשוק עמוק

אחרי שעיכלת את כל מה ששמעת
זרקת לי מעין חיוך נבוך ואמרת:
אני אוהב אותך גם - המון, מאוד
אבל... אני לא חושב שבאותה צורה כמוך,
אני חושב שנועדנו להיות ידידים הכי טובים, אמרת.

עדיין לא מבינה איך 2 אנשים
כל כך דומים יכולים להרגיש כל כך שונה!
יכולתי להשבע שאתה מרגיש כמוני...
חבל שלא חשבתי על זה לפני,
חבל שפתחתי את הפה!