ושוב הדמעות חונקות את גרוני
שוב אני חשה את הכאב הטבעי
לבי סובל מאהבה דימיונית
שנוצרה רק בי כאשליה נצחית.
מדוע אני שוב גורמת לעצמי סבל?
מדוע תליתי שוב את לבי על חבל?
אומרים כי האהבה גורמת לאושר,
אך הדבר שונה כשאין בה מהיושר...
בוכה ונדמה כי זה לא ייגמר,
הדמעות לא ייפסקו והלב שוב יישבר,
אכאב כך עד סוף ימי, כך נראה,
ורק בגלל שאני מאמינה באהבה...
© PeTeL |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.