|
היא ישבה על הגג. חיוורת ומסכנה.
ניסיתי לגעת בה. חשתי שהיא זועקת לעזרה.
היא לא אמרה כלום.
לפתע היא צעקה. נבהלתי.
לא האמנתי שזו היא. סובבתי את הראש.
ירדתי מהגג.
היא נשארה שם. בודדה. אך היא בחרה זאת.
הרגשתי חוסר אונים מובהק.
חזרתי לגג. היא נעלמה.
לקחתי דף ועט. יצא לי שיר.
שיר אמיתי. |
|
|
לפעמים שלי
מבקשת שאני לא
אגמור לה בפה,
אני מסכים,
בתנאי שזה היום
שבאה העוזרת.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.