מרילין בנארי / דמעות |
זה לא יכול להיות
איך זה שכשהשמים כה קודרים
והטלוויזיה צועקת, "סלפסטיק!"
את גורמת לי להזיל דמעות
מפלסטיק?
הדמעות, הן כה חודרות
את השרוך של הנעל שלך
ואת אדישה כמו מיכל ינאי בצנצנת
תני לי להיות לך
מאהבת
ועד שתבחיני בי
רק בינתיים
אני עוד בוכה
ומחביאה
בכיס המכנסיים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|