|
במקום שלי על הגבעה
אני חיה בסרט
העולם פרוש לרגלי
הפסקול מתאים
אני השחקנית,
אני היוצרת.
העיר הצהובה
נראית פתאום כל כך קטנה
האנשים - בובות על חוט
כל כך אפשרי כאן הכל,
על הגבעה שלי.
לבושה בלבן
ופרושת איברים
אני מציצה דרך חרכי העשב.
כאן,
אני יותר אישה
ויותר בוגרת
מכל מקום אחר. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, אבל מה אני
אגיד לך, אין
עבודה המביישת
את בעליה, לא
ככה?
אפרוח ורוד,
שמח בחלקו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.