קמתי בבוקר,
הייתי רעב,
לא היה קורנפלקס,
החמצה בלב.
לבשתי מעיל,
חבשתי ת'כובע,
לא רציתי,
מרעב לגווע.
רצתי מהר,
שלא יגמר,
מבצע מדהים,
קורנפלקס שישה דגנים!
כשהגעתי לחנות,
ראיתי שזאת לא טעות,
היה מבצע,
והקופאית מרוצה,
כולם קנו,
כולם רצו,
לנצל את המבצע,
ולרוץ לקופה,
בריצה מהירה.
זרקתי ת'כובע,
זרקתי ת'מעיל,
דרכתי על משהו מוזר ומגעיל.
הגעתי לדוכן, תפסתי חבילה,
כל כך יפה וכל כך זולה.
רצתי לקופה,
היה תור,
המזגן כוון עליי, איזה קור!
בינתיים חשבתי,
"שישה דגנים? זה בריא ביותר!"
לא ידעתי על מה אני מוותר!
הגעתי לתורי,
הקופאית חייכה,
"לארוז לך, בבקשה?"
"כן" , צהלתי משמחה.
רצתי הביתה, לקחתי קערית,
הוצאתי חלב, הבאתי כפית.
חשבתי לעצמי:
"זה הקורנפלקס הבריא בעולם כולו!"
פתחתי את האריזה,
והיו שם שישה דגנים ותו לא.