New Stage - Go To Main Page

אבא קריר
/
התחרפנתי

יום אחד התחרפנתי לגמרי. היה צפוי שזה יקרה. הרי אני נעול בבית
כבר חודש שלם, לא יוצא עם חברים, לא עושה כלום. מתעורר - נכנס
לצ'אט - רואה טלויזיה - מאונן - אוכל - הולך לישון.
בהתחלה החירפון הגיע בקטנה: נכנסתי לאחד הצ'אטים בדמות בדויה -
מיכל בת 18 מרעננה, לפני גיוס. התחלתי לדבר עם אנשים בתור
מיכל. אחר כך הגיעה גם אביבית, בת 23 מתל אביב, מלצרית. אחריה
באו עוד דמויות. גם גברים וגם נשים, בשלל גילאים ומיקומים. כל
זה עדיין לא נורא, הרבה עושים את זה. הבעיה התחילה כשנכנסתי
יום אחד לצ'אט מהמחשב שבחדר שלי, ואז הלכתי למחשב של אבא שלי
בחדר שליד, ושלחתי הודעה לעצמי - זה שבחדר שלי. שלחתי "מה
קורה". אחרי כמה דקות חזרתי לחדר וראיתי את ההודעה ממני, עניתי
"מה קורה", והוספתי סמיילי. באמת חייכתי. היה כיף לקבל הודעה
ממישהו מוכר ואהוב. התחלתי ככה להתכתב עם עצמי. תיארתי מה אני
עושה, עם מי עוד אני מדבר כרגע בצ'אט. צחקתי על אנשים.
וכשעברתי לחדר השני פשוט התמלאתי באושר לראות את כל הטקסט הזה
מחכה לי. טקסט שהעלה בי זכרונות.

מהחדר של אבא שלי כתבתי לי שכדאי לי לאוורר את החדר - לפתוח
חלון או משהו, כי יש ממש ענן של עשן סיגריות. ידעתי מה אני
אענה. שאני מפחד שיכנסו שוב דבורים לחדר, ובגלל זה התריסים חצי
סגורים. אז רשמתי שעדיף דבור פה ושם מאשר המחנק הזה. כשאני פה
בחדר של אבא האוויר כל כך נקי וכיף לנשום. אצלך מחניק ואני
מרגיש שם כאילו אני יושב על הבר באיזה פאב אפל. אחר כך,
כשהייתי בחדר שלי, קראתי את זה והלכתי לפתוח את החלון. כשחזרתי
ישבתי שם מול המחשב, בדקתי דואר- היה רק פרסומות, ואז זה קרה.
החירפון עלה מדרגה.
הודעה חדשה הבהבה לי על המסך. הודעה מעצמי!

הסתכלתי למטה וראיתי שאני נמצא בחדר שלי. אז איך לעזאזל אני
מקבל הודעה מעצמי בחדר של אבא? פתחתי את ההודעה. "אל תיבהל",
היה רשום בה.
נבהלתי.
הודעה נוספת הגיעה, פתחתי אותה. "אמרתי לא להיבהל". חטפתי התקף
אסטמה קל. כשנרגעתי רשמתי לו: "מי אתה?" הוא השיב מיידית
ב-"אני אתה, נועם". "תוכיח!" ציויתי עליו. היו מספר רגעים של
דממה, חשבתי שהתקלתי אותו והוא מתקפל. אבל אז קיבלתי הודעה
ארוכה שהכילה פרטים מביכים ואישיים שקרו לי בחיי ולא העזתי
לספר לאיש. בהיתי בהודעה הזאת קצת, מנסה להזכר אם עישנתי היום
ג'וינט, ואז באה הדפיקה בדלת. זו הדפיקה שאני תמיד עושה - 5
נקישות זריזות עם צד הציפורניים של האמה והקמיצה. קמתי לפתוח.
כבר לא הייתי מפוחד, החלטתי שזה חלום. תמיד עיצבן אותי בסרטים
שמישהו אומר "תצבוט אותי", כדי לראות שזה לא חלום. זה מאוד
טיפשי בעיני, כי אם אתה חולם חלום כל כך מציאותי, למה לכל
הרוחות אתה רוצה להתעורר ממנו? ההגיון יהיה להשאר ישן כמה
שיותר. לצבוט אה? טמבל. בכל אופן החלטתי שאני חולם והייתי סקרן
לראות מה יש בצד השני של הדלת.

אף פעם לא ראיתי את עצמי. רק בראי, וראי זה לא נקרא כי זה הפוך
כזה. לכן זו היתה פגישה מפתיעה. למען האמת גם הוא היה קצת
מופתע לראות אותי בפעם הראשונה. הוא בחן אותי בעיניו. אני
בחנתי אותו. שנינו לבשנו מכנסיים משובצות וחולצה קרועה. "מה
קורה", אמר בחיוך. איזה חמוד. חייכתי בחזרה ואמרתי "מה קורה".
"סופסוף אנחנו נפגשים", אמר. צחקתי, הוא הצטרף לצחוק שלי. "מה
קרה?" שאל, "אין חיבוקי?" שוב צחקתי. התחבקנו חזק, השובב הזה
שלח לי יד לתחת וליטף. לא יכלתי להפסיק לצחוק, וגם הוא. פתאום
הוא נהיה רציני וזרק אותי על המיטה. נפלתי על הגב. מייד נשכב
מעלי וליטף לי את הראש והפנים. הרגשתי שמתחיל לעמוד לו. הוא
נישק אותי. בהתחלה בעדינות, מציצה קלה של השפה התחתונה. אחר כך
הוא הכניס לשון - זה היה מוזר אבל נחמד. בתנועה חדה הוא קם
ממני והוריד לי את המכנסיים. תחתונים לא היו לי, אני שונא
ללבוש תחתונים עם המכנס הזה. החוויה הזאת היתה מעט מוזרה יותר
ממגרה, לכן לא היתה לי זקפה. זה לא מנע ממנו לרדת למטה ולהכניס
את כל הזין שלי לפה שלו. בין רגע הקשיח החבר בתוך פיו החם, הוא
החל להניע את ראשו והוסיף עבודה של היד. האמת שהוא מצץ חרא,
אבל ידעתי שזו הפעם הראשונה שלו. "אז מה?" אמרתי בזמן שהוא ינק
מאיברי הזקוף, "מוצצים זין?" הוא חייך והמהם לחיוב מבלי להפרד
מידידו החדש. לאחר מספר דקות של מציצה גרועה הוא עזב אותי
והתפשט. ידעתי שגם לו אין תחתונים. מבלי שביקשתי הוא עשה
סיבוב. "איך התחת?" שאל. "חמוד מאוד", אמרתי, "אבל אנחנו
חייבים להפסיק עם הממתקים". הוא צחק. עמד לו בטירוף, תהיתי איך
זה ירגיש בפה שלי. התקרבתי אליו וירדתי על ברכיי כשאיברו מצביע
על פרצופי, הוא נשען על הדלת. כמו שאני עושה עם אוכל - רחרחתי
מעט לפני שטעמתי. היה לו ריח טוב של עור לאחר מקלחת. רחרחתי את
הביצים, ממש תקעתי שם את האף. הוא שוב צחק. ריח טוב - הבחור
התקלח לא מזמן. העברתי את לשוני על שק האשכים שלו, עליתי לאט
לאורך האיבר וכשמסעי הסתיים החדרתי אותי אל פי. עד כה לא מצצתי
בחיים לגבר, ושמחתי שהפעם הראשונה שלי היא עם אדם שאני כל כך
אוהב. בזמן שהענקתי לו עינוג אוראלי שלחתי את הידיים אל ישבנו.
בהתחלה ליטפתי את הפלחים, אך לאט לאט הליטוף הפך למחיצה,
והאצבע שלי מצאה את חור התחת שלו ועבדה עליו. הוא הפסיק אותי
והלך לשולחן הכתיבה, משם הביא קרם ידיים והזליף מעט על כף ידי.
שפשפתי את ידיי זו בזו, ושבתי למצב הקודם - זין בפה וידיים על
התחת. עם הנגיעה הראשונה של אצבעי המשומנת ברקטום שלו הוא
נאנח, וזה העניק לי תחושה נפלאה. לגרום עונג זה כיף. האצבע
החליקה פנימה בקלות, והתחלתי לזיין אותו איתה. הוספתי אצבע
שניה, ושוב, החדירה היתה קלה. כעת אחזתי בפלח התחת שלו כאשר
שתי אצבעות נמצאות בתוכו, והמשכתי למצוץ. הוא החל להאנח עמוקות
וידעתי שהוא קרוב לגמור. לכן עברתי למצב "גרון סגור", וחיכיתי
למטח הזרע. זה הגיע מקץ חצי דקה לערך, ומילא את פי. ברגע
הגמירה עכוזו לחץ על אצבעותיי ודמיינתי איך זה מרגיש כשמישהו
גומר כאשר הזין שלי בתוכו, הלחץ הזה צריך להיות משהו טוב.
המשכתי להניע את ראשי כשהזין שלו בפה שלי, והוא התפתל. חור
התחת שלו התרחב בחזרה, והזין איבד מגודלו. הוצאתי את האצבעות
ממנו ואת הזין ממני, וירקתי את השפיך לתוך פח הזבל שבחדר. "לא
בולע בפגישה ראשונה?" אמר וצחק. "תמצוץ לי", אמרתי בחיוך.
"בשמחה", הודיע ושוב הרגשתי את חום פיו מבפנים.  הוא טייל עם
לשונו על כל גבריותי, והביא אותי למעמד של רקטת קאסם. אז הוא
פסק מליקוקיו, ונשכב במיטה בנוח על גבו, מרים את רגליו בפיסוק.
קרבתי אליו והחדרתי שתי אצבעות לתוכו. איברו היה שמוט אחורה
כמו מת. בפי עדיין חשתי בטעם הזרע, וכעת יכלתי לנקום בו. שלפתי
החוצה את אצבעותיי, והתמקמתי מעליו. החדרתי לאט את הטיל שלי
לתוכו. הופתעתי שזה נכנס כל כך בקלות. לאחר כמה תנועות איטיות
הגברתי את הקצב בהתלהבות וזיינתי לו את הצורה. "אתה קורע אותי,
בנאדם", קרא. "אין בעד מה", אמרתי. אבל הוא לא אהב את הטחינה
הזאת, עצר אותי עם היד והורה לי להאיט את הקצב. העפתי את ידו
והמשכתי לזיין אותו באגרסיביות. הוא צעק מכאב. "תפסיק, יא
משוגע!" בכה. "שתוק, יא זרע מלוח", אמרתי והמשכתי לקרוע לו את
התחת. "נועם, אתה חולה נפש!" זעק. לא התייחסתי. "יודע מה?" אמר
בקול נעלב, "לך תזדיין".
התעוררתי בתנוחה עוברית, מזיין את הכרית.  אצבעות הנקישה שלי
הריחו כמו תחת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/10/04 2:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבא קריר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה