[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








חיה בפחד, מנסה להיגמל מהדברים שלא מרפים
מנסה להבין כמה קשה לי בלעדיך
אבל לא מצליחה הכל כל כך אפל ושחור וכל כך לא ברור
כל כך כואב
הכאב כבר הפך לחלק מהחיים שלי
עכשיו אני רק צריכה ללמוד לחיות איתו, לא להתגבר עליו, לא
לשכוח אותו רק לחיות איתו
אני בכל כוחי מנסה לחלץ אותו ממני לסלק את הכאב אבל הוא לא זז
הוא לא הולך הוא כל כך כואב
כל רגע נראה לי שאני מאבדת משהו אחר
כל רגע החיים שלי נהיים שחורים יותר ויותר
קודם חברה, אחר כך התפרקות משפחה, עכשיו אתה...
ואומרים לי להמשיך הלאה, להיות חזקה
אני לא רוצה
אני רק רוצה להעלם, לברוח
להיות איתך
כל כך בודד ושקט בלעדיך
רוצה להיות רק איתך
אני יודעת שרק אתה יכול לסלק את הכאב, אתה היחיד
הכאב מצטבר והוא כבר חלק ממני ואתה התרופה לו
אחרי כל מה שעברתי כואב יל כלכך
אבל אתה תהיה איתי וזה כבר משהו
שלושה אנשים לאבד זה לא קל, אבל אותך זה הכי קשה
ואתה עוד חי, הם לא
תחזור, אני מתחננת תעזור לי, כי אתה היחיד שיכול...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש כאלה, ויש
כאלה, אמרה לי
אמא.
אבל יש כאאאאלה,
ויש כאאאלה, אמר
לי אבא.


שטוחה מתוסכלת
במסע לדימוי
העצמי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/7/04 4:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורית ילדע

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה