נויה תוגתי / קצינה בצה"ל |
מבעד לרחש הגלים
את עיוורת לקושי
ומתכחשת לשליחות
לא תוכלי להרגיש את נחת זרועי
מבעד לגלימת הקשיחות
את קהה לכאב
וערה רק לפקודות
ובין לבין
אני מביטה בך
כשאת כביכול מושיטה יד לעזור
איך את לא מציעה נחמה
איך את מסתכלת בעצמך במראה
איך את מתכסה בשמיכה החמה?
תוכלי כי את עיוורת וקהה
תוכלי כי את אנטיפתית וקרה
תוכלי כי ככה את, מפקדת יקרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|