אמא, די !! אל תיגעי לי בזה, זה לשיעור מלאכה, כן, אני יודע
שזה מכוער, לא, לא יכולתי לחשוב על רעיון יותר מקורי ממקלות
ארטיקים. נשאר מרק?
כןןןן, סיימתי שיעורים, יש פיתות? אני רק אוכל וזז,כן לרונית,
היא צריכה עזרה במחשבים, ללללא, לשם שינוי לא הרביצו היום
בבי"ס, (אולי כי לבשתי היום בגדים בלי פייטים?!) ללללא, אמא,
לא העברתי ביקורת שוב על הבגדים שאת קונה לי, מה זה הדברים
השחורים שצפים בתוך התירס? אמא !!! די !! ביקשתי שלא תיגעי לי
בבית-ציפורים ומה את עושה?! מעיפה אותו על הריצפה !?! אז מה אם
הוא הסתיר לך את הטלוויזיה,  היא כבויה במילא, חודשיים אספתי
מקלות של ארטיקים בשביל זה...
אני יודע שאת עצובה...נו אמא, אל תבכי לי עכשיו, לא התכוונתי
לצעוק, אני מצטער, זה היה אנוכי מצידי, לא נורא, אל תדאגי,
באמת, אני יכול שוב ללכת למכולת של אהרון ולאסוף מהרצפה עוד
כמה מקלות ולתקן, לא נורא, באמת, את בעצמך אמרת שזה מכוער,
רוצה כוס תה חם עם חלב להירגע? או.קיי. חמש סוכר, עוד משהו?
או.קיי. כוס תה ופיתה עם גבינה בדרך. עוד משהו? או.קיי. כוס
תה, פיתה, ואני גם אכין לך עוגה כמו שאת אוהבת,
אל תדאגי, אני בטוח שרונית תבין, ככככככן, רונית יפה, מה זאת
אומרת למה לא פגשת אותה ?! בטח שפגשת אותה, אז ביום הורים,
ישבת וסיפרת לה איך הייתי משתין מהחלון לגינה של השכנים ואיך
היית מרביצה לי על זה, יופי טופי, אני שמח שאת נזכרת...אני עוד
מנסה לשכוח...


אפריל 2000