זהו שיר שחברה שלי ואני הלחנו במסגרת יום ביאליק...
השבוע הוא התאים מאוד למצב רוח שלי, בעקבות פטירתו של אדם מאוד
קרוב אליי, שרבים מכן שעוקבים אחרי יצירותיי יודעים מי הוא.
בדרך כלל אני מנגנת אותו על הפסנתר, אך בגלל שלא היו לי את
האמצעים, נאלצתי לעשות פלייבק ממוחשב, אז מצטערת על הסאונד
המאוד אלקטרוני.
הוקלט כשהייתי מאוד מאוד מצוננת, אז תהיו מתחשבים...
וכן, אני יודעת על חוסר התאמה במקומות מסוימים של השירה עם
המוסיקה... זה נבע מתוך בעיות עם התוכנה, אני אעבוד על זה.
אחרי מותי/ ביאליק
אחרי מותי ספדו ככה לי:
"היה איש - וראו: איננו עוד
קודם זמנו מת האיש הזה,
ושירת חייו באמצע נפסקה,
וצר! עוד מזמור אחד היה לו-
והנה אבד המזמור לעד,
אבד לעד!
וגדול מאוד, מאוד הכאב!
היה איש- וראו: איננו עוד,
ושירת חייו באמצע נפסקה,
עוד שיר מזמור אחד היה לו,
והנה אבד המזמור לעד,
אבד לעד!"
מוקדש לתמר שוורצברד המוכשרת שהלחינה עימי את השיר, ולמיכה
שלי...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.