|
גאווה מיותרת
תלות שלא נגמרת
ורק החלום שתמיד נזכר
החלום להיות חופשי ומאושר
בלי שיציקו בלי סוף
שיפסיקו לרדוף
זהו אותו זעם
אותה התפרצות כמו פעם
וזה חוזר ורודף אותי
חוזר ואומר שזאת אשמתי
אין לי בררה אלא ליפול
והם הודפים אותי אל השאול
ונגמר לי הכח
וכנראה שזהו זמני לנוח |
|
|
-טוב, זמננו
קצר...
-רגע, אפשר
למסור ד"ש לחברה
שלי נועה אסולין
מאשדוד?
-באמת שלא.
זמננו קצר.
-אה, טוב. אז
ביי.
(נוי-נוי
מאוכזבת שלא
נתנו לה למסור
ד"ש ברדיו, אבל
חוקים זה חוקים,
יו נואו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.