|
את אוספת לך שברי חיים
ומחברת זה לזה ביחד
משחזרת את אותן שנים
ומסתכלת במראה בפחד
את נוברת בתלי תלים
של זיכרונות מנופצים מפעם
ומדביקה אותם חסרת אונים
פיסות קטנות של ריח ושל טעם
כיצד תוכלי להתנתק מן העבר
ולאחות את הקרעים
כשאת אוחזת בבדלייך משכבר
ומלקקת עוד את הפצעים
את מקוששת לך רגעי אהבה
וחובקת את כולם בחיקייך
מסרבת להודות שאת חווה
את השיירים של חלומותייך
את מקבצת את שרידי הגאווה
ומנסה לבנות אחת אחרת
מחפשת ביאוש את התקווה
אבל אותה את לא זוכרת
כיצד תוכלי אי פעם להשלים
ולהבחין בהבזקים של אור
אם את מונעת מעצמך קצת חיוכים
ושוקעת במרות של שחור |
|
|
יש לי ארץ
טרופית יפה ואין
לי ארץ אחרת.
הפטריוטית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.