כולנו כאן במצב בו כל שקל חשוב לנו. הספורט הפופולרי ביותר
בישראל הוא משיכת יתר בבנק, הידועה בכינוי "אוברדרפט".
אז כיצד נוכל, מן התקציב המוגבל שלנו, לשלם את ההכרחי, להרשות
לעצמנו קצת יותר ולחסוך כסף לעת צרה?
אני רואה אתכם בעיני רוחי מחייכים... "לחסוך", הוא אומר, "קודם
רצוי, שנצליח לא להכפיל את האוברדרפט כל חודש..."
אני מאמין, שאם תפעלו על פי הדרך, שאני אתווה כאן, תצליחו
לחסוך כמה מאות שקלים בחודש. אני, אישית, הצלחתי בדרך הזו
לצמצם הוצאות ביותר משש-מאות ש"ח בחודש.
ואולם, לפני הכל אני חייב לתת אזהרה. זו אינה דרך קלה והיא
דורשת מחויבות לכל ארכו של החודש, כולל בשעה האחרונה.
השלב הראשון הוא להבין, שאין לך ברירה. יש אנשים, שהבנק מכריח
אותם להבין זאת, אצל אחרים זו "משימה" כספית כבדה.
קשה מאוד להכניס את עצמך ל"הילוך של חיסכון", כאשר יש לך המון
כסף. קל הרבה יותר, כשאין לך ברירה. מצד שני, אם אתה ביל
גייטס, אני באמת לא רואה שום סיבה, שתקנה שניים במחיר שלושה
(אלא אם כן אלו שתי חברות, שהן היי-טק...)
אחרי שהבנת, שאין לך ברירה, עליך להתחיל לעשות. ולהלן מספר
"מתכונים" לחיסכון, שעזרו לי:
המתכון הראשון והבסיסי ביותר הוא לנסות לא להוציא יותר ממה
שאתה מקבל. אני יודע, קל הרבה יותר לומר מאשר לעשות. אבל מצד
שני, שמתי לב שאנו, החד-הוריים, שונאים להיות חייבים, אז בואו
ונשתמש בשנאה הזו כדי לא להוציא מעל למה שיש בכיסנו.
אך כמה יש בכיסנו? כמה מכם יודעים בכל יום בחודש מה המצב
בחשבון בנק? כמה כבר שילמת עם כרטיס האשראי? מה בדיוק תהיה
המשכורת הקרובה? באיזה תאריך יכנסו הקצבאות? ומה גודלן, וכך
הלאה.
המהות הבסיסית של החיסכון היא לדעת כמה הוצאנו עד כה ולמה
הוצאנו זאת מחד, ומה עוד נותר לנו להוציא עד סוף החודש ועל מה,
מאידך.
יותר מכך, אם אדע מראש את כל ההוצאות וההכנסות הצפויות בחודשים
הקרובים, אוכל לדעת מתי אני יכול להוציא יותר ומתי פחות, וחשוב
יותר: מתי אני אהיה חייב להוציא יותר על "הוצאות תקופתיות".
אז בואו ונתחיל מהמענג יותר, סעיף ההכנסות. אני מבקש לשוחח כאן
רק על שכירים. ראשית, מאחר ואני מעולם לא הייתי עצמאי ולכן
איני יודע מספיק על כך, ושנית, מאחר ורובנו כאן שכירים ולא
עצמאיים. מילה אחת כן אקדיש לעצמאיים: לרוב, הם אכן פועלים ע"פ
צפי של הכנסות והוצאות, קווי אשראי ושאר "מרעין בישין", ולכן
אני מניח, שה"תכנית הכלכלית" שלי לא תחדש להם הרבה.
אז הבה ונמפה את הכנסותינו לשלושת החודשים הבאים. או אם תרצו,
לשנה הקרובה. אצל שכירים זה יחסית קל, שכן ישנו שכר בסיסי
קבוע, ואליו נוספות בחודשים ידועים מראש כל מיני תוספות,
שמגיעות רק פעם בשנה, דוגמת ביגוד, נופש, אגודה מקצועית
(לאקדמאים מאוגדים) וכדומה.
אני מציע לכם גם להיות מודעים באופן שוטף הן לגזרות והן
ל"מתנות", ובניגוד לשנים עברו, בשנה האחרונה יש הרבה הן מאלו
והן מהאחרות.
אל תשכחו להכניס בחשבון זה גם את קצבת הילדים החודשית, וגם את
מענק הלימודים הניתן לחד הוריים, שילדיהם בני פחות מארבע-עשרה,
שניתן בערך ב-22 לאוגוסט של כל שנה (בתשס"ד לילדים בגיל 6-11
ניתנו 1204 ש"ח ולילדים בגיל 11-14 ניתנו 668 ש"ח).
עוד הכנסות אפשריות הן הכנסות מהשכרת דירות, הכנסות קצבאות
אחרות מהארץ ומחו"ל, הכנסות ממניות (למי שיש) וכדומה.
לסיום נושא ההכנסות, ברצוני לאחל, שההכנסות של כולנו יעלו
לדרגה של לפחות פי שניים מהשכר הממוצע במשק.
ועתה לסוגיית ההוצאות. יש לנו הוצאות מסוגים שונים, אך בגדול
עלינו לחלקן לשני סוגים עיקריים: להוצאות וצפויות, ולהוצאות
שאינן צפויות.
את ההוצאות הצפויות נוכל לחלק שוב להוצאות צפויות, שתאריכן
ידוע מראש, ולהוצאות צפויות, שתאריכן אינו ידוע מראש.
נתחיל בסוג הראשון, בהוצאות הצפויות הידועות מראש, שכן הוא קל
יותר למיפוי. ניתן לחלק סוג זה לכמה תת-תת-סוגים:
-הוצאות חודשיות קבועות (דוגמת ועד בית, פלאפונים, כבלים או
חוגים [זכרו, שלרוב אין חוגים בתקופת הקיץ]);
-הוצאות דו חודשיות קבועות (דוגמת מים חשמל, טלפון, גז או
ביטוח משלים);
-הוצאות עונתיות קבועות (דוגמת תשלומי בית ספר או קייטנה)
-הוצאות חד או דו שנתיות קבועות (דוגמת אגרת הרדיו וטלוויזיה
או אגרת רישוי הרכב).
ההוצאות הצפויות, שתאריכן אינו ידוע מראש, הן הוצאות, שברור
לנו שיהיו מתישהו, אך מאחר ותאריכן המדויק אינו ידוע מראש,
לעיתים יש לנו גמישות רבה יותר בהן, ולמרבה הצער, לעיתים פשוט
אין לנו ברירה אלא לבצען מיידית.
דוגמאות לסוג הראשון, בעל הגמישות בביצוע, אנו יכולים לראות
בהחלפת רכב, טיפולים ברכב, סיוד ואיטום הגג, צביעת הבית או
יציאה לחופשה, שאיתם יש לנו לרוב אפשרות לתמרון בביצוע, ודוגמה
להוצאות בלתי מתוכננות, שיש לבצען מיידית, יכולים אנו לראות
בתיקוני רכב, תאונות, קניית תרופות ועוד...
אך אין זה אומר, שאלו הן הוצאות, שאיננו יכולים לחזות מראש את
הסכומים, שאנו מקדישים להן. לאחר מיפוי של יותר משנה, אני יכול
לומר לכם, שאני יכול לדעת, בערך, כמה ש"ח עלי להקציב לכל אחת
מההוצאות הללו. ניסיון העבר לימד אותי כמה שקלים, בממוצע, אני
משלם למוסכניק מדי חודש בחדשו וברור לי, שאם בחודש כלשהו לא
הייתי במוסך ולא שילמתי מאום, הרי שסביר שאהיה בחודש שאחריו או
בזה שאחריו, והשקלים יעברו מידי שלי לידי המוסכניק. אגב מוסך,
אל תקמצו בטיפולים על האוטו שלכם. טיפול 5000, שיעלה לכם כמאה
ש"ח, עשוי למנוע תקלות של אלפי ש"ח... אנו פשוט לא עשירים
מספיק לכך.
עד כאן החלק הקל של המיפוי, מרגע זה מתחילה העבודה הקשה.
עליך לדעת כמה בדיוק אתה מוציא ועל מה. את הדברים הקבועים קל
לדעת. יש לנו חשבונות חשמל, מים ואחרים, שנותנים לנו שורה אחת
תחתונה. איתם אנו יכולים לחסוך במים ("נזילונת" בשירותים שווה
בערך שלושים-ארבעים ש"ח), בחשמל (כיבוי אורות בחדרים, שאין בהם
אנשים, שווה בערך חמישים ש"ח, דוד שמש חוסך הרבה יותר, שעון
שבת לבוילר חוסך עד מאתיים ש"ח לחודש). כל אלו הם דרכים ידועים
לכל, שכל מה שצריך כדי לטפל בהם הוא פשוט לחדול מלהיות
עצלן...
אבל, מיפוי כל, ואני מדגיש, כל ההוצאות שלך, זו העבודה הקשה
באמת.
נתחיל מזה שעל כל, ואני שוב מדגיש, על כל הוצאה של כסף
מקבלים קבלה ושומרים אותה. יכול להיות מצב בו אין קבלה (למשל,
במכונת העיתונים או הסיגריות) ואז חובה לרשום את ההוצאה.
(ברור, שגם מיסים הם הוצאה, שיש לרשום...)
העיקרון הזה חייב לחול על כל בני הבית, גם על הילדים וודאי על
הנערות והנערים. כולם חייבים לאסוף כל קבלה או לרשום כל הוצאה
מחוסרת קבלה במשך לפחות חודש, רצוי חודשיים.
(לחד הוריים, אגב, זה הרבה יותר קל מאשר לנשואים, שהרי אין את
בן/בת הזוג, ששוכח לעשות זאת...)
חושבים, שזה קשה? חכו חכו לשלב הבא...
השלב הבא הוא ריכוז ההוצאות בחודש. לריכוז הזה שני שלבים, הקל
והקשה.
בשלב הראשון, הקל יותר, אנו מחלקים את כל ההוצאות
ל"קטגוריות-על" דוגמאות לקטגוריות כאלו הם תחבורה, אוכל, בית,
מיסים, בריאות, ביטוחים וכדומה. קביעת קטגוריות אלו, כעיקרון
נתונה לשיקולכם (נו, טוב. משהו אני חייב להשאיר לכם...), אך
אני מציע, שכל קטגוריה תכלול סך כולל של בין 200 ל-1500 ש"ח .
השלב הקשה ביותר הוא מיפוי הכמויות.
עליכם להגיע למצב בו אתם יודעים במדויק כמה פריטים מכל מצרך
קניתם במשך החודש. כמה בקבוקי שמן, כמה ככרות לחם, כמה חבילות
שניצל, כמה קופסאות ריבה, כמה ק"ג אורז, כמה ק"ג מלפפונים
וכדומה.
בשלב הזה תקבלו את השוק של חייכם. לפתע תגלו כמה הוצאתם בחודש
הזה על שטויות!!! חטיפים, מסטיקים, ארטיקים, פלאפל, שווארמה,
לחמים שנזרקו כי העלו עובש, וופלים, עיתונים שלא פתחתם כלל
והאמינו לי, שדוגמאות לכך יהיו לכל אחד.
שימו לב, אם כבר, כמה הוצאתם על דברים משמינים, שראוי היה בעצם
שכלל לא תקנו... דיאטה בהוצאות בהחלט יכולה להיות תמריץ ואמצעי
לדיאטה במשקל...
שימו לב כמה הוצאתם על בשר, ועל אילו סוגים... על כמויות מעדני
החלב, לעומת מה שיש לכם כעת בכל רחבי המקרר (כולל אלו שפג
תקפן, כי הסתתרו מאחורי ממרח השום, שהביאו לכם מחו"ל לפני שנה,
ואתם הרי לא מתים על שום...)
אחרי מיפוי זה בואו וניצור שורות תחתונות חדשות:
אנחנו, בחודש, קנינו שמונה שקיות פתיתים של מאה גרם. שילמנו
עליהם X ש"ח.
אנחנו, בחודש, קנינו 17 מעדנים מסוגים שונים. שילמנו עליהם Y
ש"ח.
אנחנו, בחודש, קנינו עשר קופסאות שימורים של מלפפונים חמוצים.
שילמנו עליהם Z ש"ח .
אם ידועות לנו הכמויות, שאנו צורכים בחודש, אנו יכולים ללכת
לבצע קנייה חודשית במקום הזול ביותר בעיר. ההבדל בין הסופרים
הזולים ביותר לסופר השכונתי שלכם הוא בערך 30 אחוז. אז חשבו
כמה אתם יכולים לחסוך...
יותר מכך, מאחר והאריזה והשינוע הם חלק משמעותי מהמחיר, אי
לכך, חשבו כמה עלו לכם כל קופסאות השימורים של החמוצים יחד,
ובדקו כמה תעלה "חבית חמוצים", שתספק לכם את אותה הכמות. אני
חושב, שהתוצאה תדהים אתכם. זה נכון גם לגבי שקיות האורז או
הפתיתים.
חשוב: אחרי שיהיו בידנו הכמויות הרצויות, נוכל לקנות אותם
במקומות זולים יותר ובאריזות יותר חסכוניות.
אז זה טוב ונחמד, ובאמת גילינו כמה אנו צורכים ואפילו כמה כסף
אנו מקבלים. שמרנו קבלות, רשמנו הוצאות, גילינו כמויות והלכנו
לקנות במקום חסכוני פעם בחודש. זהו?
לא, למרבה הצער לא, עד כה עשינו מאמצים חד פעמיים. המאמצים
הללו היו קלים, כי הם נשאו פרי. באמת הצלחנו לחסוך.
אבל האמינו לי, זו רק חצי הדרך.
החצי השני הוא עבודה אפורה, קשה ומתסכלת. הוא דורש ידיעה,
שמעתה והלאה, לפחות עד שתתייצב כלכלית או תתעשר, אתה הולך
לבחון את החיים "דרך החור שבגרוש". כל חודש עליך לתכנן את
הניתן לתכנון. להקציב למטרות הידועות את הסכומים ההכרחיים,
ולדעת בכל יום בחודש כמה הוצאת וכמה נותר לך להוציא.
עליך לא להוציא יותר ממה שיש לך, וזו מלחמה של יום יום ושעה
שעה. אסור לוותר לרגע, ובמיוחד יש להיזהר מסוכנת נטייתם של
רבים לחסוך בקטנות ולהתפרע בגדולות. עליך לחסוך כל הזמן, כאשר
האויב הגדול והחזק ביותר שלך היא התחושה, שתצוץ בך, המתגלמת
בשאלה: "בשביל זה אני חי? לא מגיע לי להנות קצת?". המשבר מגיע
לרוב לקראת החודש השלישי (בחודש הראשון אתה יודע, שאין לך
ברירה, ומרוצה מהצלחתך לחסוך. אחרי החודש השני אתה מתחיל לחוש
רווחה זמנית), אז זכור שהקלה זו היא רק אשליה. קל מאוד להידרדר
לעליות ומורדות בדיוק כמו בדיאטה, ועליך לשמור על עצמך, שלא
להעלות את הוצאותיך למרות התחושות והפיתוי. אבל, אם נשברת,
וכולם נשברים... ואתה חייב, פשוט חייב, לפנק את עצמך, האמן לי,
במקרה הזה פינוק של עשרים ש"ח מעניק תחושה נפלאה בדיוק כמו
פינוק של מאתיים ש"ח, ואתה שונא את עצמך הרבה הרבה פחות
אחריו...
ואני מציע לך גם לחסוך... למרבה הצער, ישנן תמיד הוצאות בלתי
צפויות ובלתי ידועות מראש. לכל אחד מאתנו יש את המרעין בישין
הללו, איש איש ושק צרותיו...
אז מה יש לי להציע לכם על החיסכון? ראשית, אחרי שתכינו תכנית
הכנסות והוצאות לשלושת החודשים הקרובים, תדעו מהו הסכום, שאתם
מייעדים לחיסכון בכל חודש. את התכנית הזו יש לבדוק מחדש בכל
תחילת חודש, ואת הסכום המיועד לחיסכון חשוב להפקיד בבנק בתחילת
החודש. רצוי, שתפקידו סכום סביר בפיקדון יומי, שניתן לשברו
בקלות. האופי האנושי הוא, שכשיש לנו מטרה, שהצבנו לעצמנו, אנו
מנסים להשיגה. אתם תגלו, שלקראת סוף החודש אתם דוחים דברים
לחודש הבא כדי לעמוד ביעדים, ומוציאים רק את הדחוף וההכרחי ועל
ידי כך אתם בעצם שומרים על החיסכון. אני מאמין, שחיסכון, שנשים
הצידה בתחילת החודש, יהיה גדול בשלושים אחוז בערך לעומת
חיסכון, שנשים הצידה רק אחרי שהוצאנו את כל השאר... זכרו, גם
חיסכון רצוי לעשות לאחר סקר שווקים. כל שקל חשוב...
אני יודע, שהריבית על משיכת היתר הוא דבר יקר ביותר, אך לעיתים
עדיפה משיכת יתר של מאה ש"ח, שעליה אתגבר בקרוב, אם היא מאפשרת
לי מצב, בו לא אשבור חיסכון של אלף ש"ח. אישית, אני משלם בשמחה
את עמלות יצירת הפיקדון, כי "אצלי בראש" בפיקדון נוגעים הרבה
פחות בקלות מאשר בחשבון העו"ש.
ואם כבר ריבית, קראו היטב את ההודעה השנתית על המשכנתא שלכם,
ראו כמה מהתשלום החודשי מוקדש להחזר הקרן, כמה ממנו מוקדש
להצמדה למדד וכמה ממנו הוא החזר ריבית... הכפילו הסכום בתריסר,
וראו מהי עלותה השנתית האמיתית של המשכנתא... מי שיכול,
בקיצור, שיחזיר מהר את המשכנתא...
ובהקשר לחיסכון, להורים יחידים אני ממליץ, שיהיה ביטוח. אני
יודע, שיש כאלו, שזה עבורם מותרות, אך עדיין אני ממליץ על
ביטוח, שיכלול שני רכיבים עיקריים: ביטוח ריסק (הילדים יקבלו
כסף, אם תמות) וחשוב יותר: ביטוח אבדן כושר עבודה. לצערנו, אם
יקרה לנו משהו ולא נוכל לעבוד, לא רק שלא יהיה מי שידאג
לילדינו, גם נהיה חייבים שיהיה מי שידאג לנו, וזו הוצאה
ענקית... חשבו על הביטוח כעל סוג של חיסכון, שהלוואי ולא נזדקק
לו.
אז אמרנו, שאנו מעתה חובשים את "משקפי החור שבגרוש". משקפיים
אלו אינם ישימים רק לגבי ההוצאות שלנו, הם ישימים גם לגבי מה
שאנו מקבלים, ויותר מכך, לגבי המגיע לנו.
נתחיל בעיקרון. אלוהים חי בפרטים. אני חושב, שחייבים לדעת מהם
זכויותיך, מהם חובותיך, ובעיקר מה רלבנטי לנו. לשם כך עלינו
להכיר את האותיות הקטנות והחוקים השונים, עלינו לדעת מה מגיע
לנו ולוודא, שזה אכן מה שאנו מקבלים. ואתן מספר דוגמאות:
חשוב לבדוק היטב חשבונות, לדרוש את היכולת לראות כיצד הגיע
לתוצאה שהגיעו, לדוגמה, יכולת לראות את רשימת השיחות היוצאות
(יכולת, שניתנת חינם באינטרנט) מאפשרת לנו, בנוסף, גם מעקב על
התשלום הצפוי... עליכם להכיר את המנגנונים הממשלתיים.
למשל: אופן חישוב נקודות הזכות במס הכנסה (אזרח ישראלי - 2
ורבע נ.ז., גרוש - נ.ז. נוספת ממס הכנסה, על כל ילד עד גיל 18,
1 נ.ז.נ אישה עובדת מקבלת חצי נ.ז.).
חשוב יותר הוא הנעשה בביטוח לאומי (כחד הורי מוכר, מי שפרוד
מעל שנתיים ויש תיק גירושין פתוח על שמו ולכן הוא רשאי למענק
לימודים (לחד הוריים שילדם בן פחות מארבע-עשרה, שניתן בערך
ב-22לאוגוסט (בתשס"ד לגיל 6-11 ניתנו 1204 ש"ח ולגיל 11-14 668
ש"ח), או קצבת שאירים או הידעתם שיש מענק בר מצווה ליתומים
(ליתום בן 31 וליתומה בת 12- סכום המענק בינואר 2003- 4,700
ש"ח).
הנחות יש בעוד מקומות: בעיריות על ארנונה (17% אוטומטי בשל חד
הוריות, אם יש מצב כלכלי קשה -נותנים יותר), במתנ"ס ( 10 אחוז
אוטומטי, בשל מצב כלכלי נותנים יותר), בויצ"ו (מקודמים בתור
למעונות, ומקבלים הנחה), אפילו בחלק ממקומות העבודה (במיוחד
ממשלתי וציבורי, שנותן עזרה פנימית לנזקקים או עזרה נקודתית
למימון הקייטנות)...
דעו לכם, אני איש מחשבים, שמבין איך הם עובדים, וזו בדיוק
הסיבה בעטייה אני לא מאמין למחשבים. לי ברור, שהמחשב הוא יציר
ידי אדם ושאת הנתונים לתוכו מזין אדם אחר... ומכך שהטעויות
אפשריות בהחלט. משמעות הדבר היא, שאין לסמוך בצורה עיוורת על
המחשב. ולכן, אל תיקחו כמובן מאליו, שאם קיבלתם, לדוגמה, את
"מענק הלימודים" בשנה שעברה, תקבלוהו גם השנה...
משקפי "החור שבגרוש" פירושם גם להיות מודע למבצעים בשטח בכל
תחום, שאתה משלם עליו כסף. אם זה החיבור לאינטרנט, שכאשר
יסתיים מבצע אחד, אל תהססו לאיים על החברה עימה אתם עובדים,
שתשנו חברה. סתם לידיעה, לי אישית התברר אחרי השוואת מחירים,
שאינטרנט מהיר במבצע מסוים יותר זול לי בשלושים ש"ח לחודש מאשר
חיוג דרך הטלפון, אז שיניתי... כעיקרון, אסור לפחד ולהסס
מלהחליף סוסים בעלייה, רק אם זה משתלם, כמובן...
אני מתכוון לעשות יותר מכך, אני מתכוון לרשום את מחיריהם של
המצרכים הקבועים, שאני קונה כל חודש. ואם במקרה אהיה בחנות,
בפנקסי יהיה רשום המחיר, שאני משלם על מצרך זה... ובעת הצורך
אעשה את הקנייה הגדולה. זו, אגב, הסיבה לכך, שהקנייה הגדולה
תיעשה באמצע החודש... ואולם, אני מבקש מכם לא להתבלבל בכמויות.
אין דין הכמות בשקית קטנה כדין הכמות בגדולה... "עלות לעומת
תועלת" הוא, כרגיל, שם המשחק.
"ואיך לקנות?", אתם שואלים, "במזומן או באשראי?"
התשובה טמונה באפיו של כל אחד, ואסביר מדוע. אם לי יהיו,
לדוגמה, מאה שקלים במזומן בארנק, הם "ייעלמו" באותה מהירות בה
ייעלמו מאתיים או חמש-מאות שקלים. לעומת זאת, אין לי בעיה דומה
עם כרטיסי האשראי. אני מכיר אנשים, שאצלם זה הפוך, ואחרים, שיש
להם בעיה עם כל אמצעי תשלום...
בעולם האידיאלי לא היה לנו כרטיס אשראי ולא היינו חייבים כל כך
הרבה כסף לכל כך הרבה גורמים. חשבו על זה, אתם חייבים לכסף
לבנק על המשכנתא, לחברת האשראי על הקניות (לפחות אלו של החודש,
ודאי שעל אלו שפירעונן יחול בחודשים הבאים), לבעל המכולת,
למקום העבודה בשל המקדמה (כן, זה אפשרי - תתפלאו או אולי לא),
לחברת הביטוח, שפורשת לכם את התשלום על ביטוח הרכב, בעצם- למי
לא?
אז אם בכל זאת החלטנו להשתמש בכרטיס האשראי, החשוב ביותר הוא
לבצע את התשלומים ב"חיוב בחודש הקרוב". הדבר מאפשר לנו שליטה
על הוצאות ללא התחייבויות עתידיות לזמן בו לא ברור לנו לחלוטין
מה יהיה מצבנו. אני יודע, שמפתה "לקבל את החשבון" על מעשינו
בעוד כמה חדשים, אך זה רק מסרבל את ניהול התקציב מחד, ולא
מאפשר לנו לשלוט על הוצאות עתידיות, מאידך. אני מציע לקנות
בתשלומים רק דבר אחד, ולרוב זו הקנייה הגדולה באמצעותה אנו
נוכל "להתקדם", ורצוי לא יותר מאשר דבר אחד כזה בכל עת.
אך גם לניהול באמצעות מזומנים בלבד יש "סכנות" משלו. אני דוגמה
קיצונית לדרך בה המזומנים "נוזלים" לי מהארנק, ולכן אני לא מעז
ליצור מצב בו יהיו לי יותר ממאה ש"ח בארנק, ועוד יותר מנסה לא
להגיע למצב בו אני פורט שטרות למטבעות. שמתם לב כמה יותר קל
להוציא מטבעות מאשר שטרות? ההוצאות הקטנות הן אויביו של
החיסכון: ארטיק, פלאפל, מסטיק פה... פרוטה עם פרוטה מתאגדת...
ומבלי ששמנו לב, הלכו להם עוד מאה שקלים... אני, לכן, מעדיף
לשלם 1.21 ש"ח על עמלת שורה בבנק ולהוציא כמה פעמים בחודש מאה
ש"ח על-פני הוצאה של כמה מאות ש"ח, שייעלמו תוך פרק זמן קצר.
אך איש איש ודרכו... (האם ידעתם, שכל פעולה, שאתם יוזמים בבנק,
עולה לכם 1.21 ש"ח? עמלות הבנקים (המוגזמות) הן בראש החדשות
אחת לכמה חדשים, אך בדקו את סך העמלות, שירדו מחשבונכם בשנה
האחרונה, ותגלו כמה באמת עולה לכם להחזיק חשבון בנק...
ולפעמים אין ברירה וחייבים לקחת הלוואה. הלוואה מבנק פירושה
לרוב ערבים, ותמיד פירושה ריבית והצמדה למדד יוקר המחיה. אגב,
גם לבנקים יש הלוואות בתנאים משתנים. שווה להציץ מדי פעם האתרי
האינטרנט של הבנקים השונים ולראות מה הם מציעים. לדוגמא,
גיליתי, שאם אתה מבצע מספר מינימלי מסוים של פעולות בחודש
בכרטיס האשראי, כרטיס זהב עולה פחות מכרטיס רגיל... נשמע
מטורף? בדקו וראו.
ההלוואה הזולה ביותר היא מחברים או בני משפחה. לרוב הם מוכנים
לתת הלוואה ללא ריבית, לעיתים גם ללא הצמדה. הלוואה שכזו היא
בהחלט זולה הרבה יותר, אך סכנותיה עימה: ראשית, לרוב היא אינה
קצובה בזמן והחבר או בן המשפחה אומר, אני אודיע לך לכשאזדקק
ואז תחזיר... ושנית, וחשוב יותר: זו דרך נפלאה להרוס חברויות,
שלא לדבר כמות המשפחות, שנהרסו בשל כסף. ולכן, חשבו היטב אם
אתם יכולים להרשות לעצמכם את הסיכון הזה, ואם כן, וזה החשוב
ביותר: תמיד תמיד תמיד תמיד תדאגו להחזיר את ההלוואה לחבר או
בן המשפחה.
ואם החלטנו להוציא כסף, הרי משנצא לקניות ישנם הדרכים הידועות
והוותיקות לחסוך: תסתובב כמה שתרצה, אך לקנות קונים רק על פי
הרשימה שהבאנו עמנו. כל קנייה ראוי שתיעשה, כמובן, אחרי סקר
שווקים מדוקדק. מותר להתמקח עם המוכרים, כמו-גם לבקש הנחה.
כרטיסי מועדון, שאינם עולים כסף, אמנם יוסיפו את שמך לרשימת
צרכנים, מה שיגדיל את כמות הקטלוגים הנשלחת לביתך, אך הם
טומנים בחובם, לעיתים, הנחה משמעותית. גם שימוש בתלושים יכול
לעזור, אך שימו לב היטב שלא לשלם יותר על המצרך בשל ה"הנחה".
תלושי זהב הם דרך נפלאה לרכוש מכשירי חשמל במחיר פחות, ולעתים
ניתן לקנותם בוועד העובדים גם אחרי עונת החגים. אזהרה: שימו לב
לאותיות הקטנות שבתלושים, שכן יש מקומות בהם תלושים אלו שווים
פחות מערכם הנקוב.
ילדים, כידוע, ישמחו אם תוציאו עליהם אלפי שקלים בכל ביקור
בקניון. הם מקבלים "דמי כיס" ואני מציע ללמדם לעבוד ולהרוויח
כסף בגיל צעיר יחסית. אז ערוך חשבון מה שווה לך יותר עבור
ילדך: חופשי חדשי או כרטיסיה, קנה עבורם ספרי לימוד משומשים
במצב טוב במידת האפשר, תוכלו גם לערוך "מכירת אחד תמורת אחד"
במרכז המסחרי הקרוב: הניחו על שולחן דברים שאינכם זקוקים להם
וכתבו שלט: הכל בחינם, אם רק תביא אתה דברים שאינך זקוק להם,
אחד תמורת אחד. זו דרך נהדרת להשיג גיוון בבגדים ובצעצועים
לילדים. ובכלל, העברת בגדים וצעצועים "בירושה" היא נוהג מקובל
וראוי. אך ניתן "להיפטר" מהצעצועים שבביתך גם בדרך אחרת: ארגנו
כמה ילדים יחד, ועשו מכירת צעצועים במרכז המסחרי. על המחירים
להיות נמוכים ביותר, אך בכך תשיגו לילדיכם גם כסף נוסף, וגם
חינוך באשר למסחר מהו (שלא לדבר על צעצועים חדשים בזול. גם
רוב ספרי הקריאה שבבתיכם (כמו גם אלבומי הבולים) הם פוטנציאל
למזומנים. אך על מנת שלא ירמו אתכם גשו לחנות, חפשו את הספרים
שיש לכם ובדקו את מחירם. לרוב, החנות תיתן לכם ארבעים-חמישים
אחוז מהמחיר בו הם מוכרים אותו. אני מציע למכור את הספרים
ב"נתחים" קטנים, פשוט מאחר וזה משתלם יותר בדרך זו.
גם החופש הגדול הוא הוצאה גדולה. תכננו מראש כמה אתם מוכנים
להוציא, תנו חצי מזה לילד והקציבו לו זמן ל"בזבוז" הכמות.
חשוב, שתעמוד בלוחות הזמנים. חשוב גם, שהילד ילמד לנסות ולשלוט
על היציאות, סליחה, ההוצאות שלו ;-)... ומאחר ועל ארטיקים
מוציאים בחופש הון תועפות, אני מציע או את הפופ-אייס, או
שתכינו בעצמכם ארטיקים במקפיא בטעמים שונים.
לקראת סיום אני מבקש לרכז טיפים ממגוון תחומים שאספתי ממקורות
שונים, וכאן הזמן להודות לכל אלו שעזרו לי באיסוף רעיונות
והצעות לדרכים נוספות לחיסכון.
הידעתם שהפקדות לחיסכון באמצעות האינטרנט, נותנות לרוב אחוז
ריבית נוסף?
חשוב, לפני שאתם יוצאים לקנות, בדקו מה יש במקרר ומה חסר, ובלי
קשר העבירו את הדברים שתוקפן עומד לפוג לחזית.
האמת היא שסבלנות היא הכלי העיקרי לחיסכון בקניות ענקיות. אני
בדקתי משך שנה רכבים עד שהצלחתי להשיג את הרכב הנוכחי שלי
שנקנה במחיר מציאה . למזלי, היתה לי השנה הזו כי אחרת עלות
הרכב היתה הרבה אלפי שקלים יותר.
בעלי מקצוע עולים כסף, אי לכך ראוי לדעת כמה שיותר דברים
ולהתמחות בכל התחומים עד כדי הבנת מגבלותיך: דע מה אתה יכול
לתקן לבד, והיכן ראוי לתת לבעל מקצוע לתקן. יותר מכך, בזמנו
בקשו ממני 800 ש"ח להחליף ציר במכונת הכביסה, אחרי שיחת טלפון
עם חבר מעיר אחרת שהוא טכנאי מכונות כביסה, רשמתי הוראות
מפורטות, הוצאתי את הציר, הלכתי אתו לחנות חלפים וקניתי ציר
חלופי שהתקנתי במכונה. במקום 800 ש"ח, הסיפור עלה לי שבעים ש"ח
ושעה וחצי של עבודה. בנושא בטיחותי דוגמת בלמים ברכב, אגב, אני
לעולם לא אגע!
הוראות קבע , אכן חוסכות זמן ואת עלות הפיגור בזמנים, ואולם בל
נשכח שהן עולות כסף. אי לכך, החליפו את עמלת הקבע שבחשבון,
לתשלום קבוע באמצעות כרטיס האשראי. בדרך זו תוכלו לרכז מספר
פעולות לפעולה אחת בבנק.
תדלוק בתחנת דלק בשירות עצמי חוסך כמה שקלים בכל תדלוק, וכפי
שאמרנו השקלים מצטברים, בהרבה תחנות דלק יש גם עלות לתדלוק
בלילה שניתן למנוע אם מתדלקים בשעות היום.
הכבלים הדיגיטלים הם מסחטת כסף. אצלי בבית יש כבלים אנלוגיים
שתעריף המינימום להם הוא כ 175 ש"ח , תעריף המינימום לדיגיטלים
הוא כ 210 או 220 ש"ח... אישית אני אשמח אם לא תהיה טלוויזיה
בבית, אך האמת היא שתחושת ה"אין מה לראות" נמצאת בתוכנו ולא
בכמות הערוצים העומדים לרשותנו.
אז זהו בעצם. משפט המפתח הוא:
"למפות הכנסות והוצאות, לברר כמויות, לבדוק עלות מחיר לעומת
תועלת פוטנציאלית, להוציא כמה שפחות ולעולם לא על מה שכבר יש
לך, ובעיקר: לחשוב ולחשב לפני כל הוצאה".
משונה שניתן לסכם שמונה עמודים כתובים במשפט אחד בודד, אך אם
נתעקש, נוכל לצמצמו למונח קצר: החור שבגרוש.... או למילה אחת
בודדה: חסכנות...
בהצלחה לכולנו
אשמח לשמוע כמה הצלחתם לחסוך.... לא כותב "אם תצליחו", כי ברור
לי שתצליחו. השאלה היחידה היא כמה.
בנוסף, אשמח לשמוע על טיפים נוספים לחיסכון, שהרי כולנו באותה
סירה...
חד הורי ירושלמי.
להלן שלד התכנית, למי שאין לו כוח לקרוא כל פעם מחדש את כל
העמודים הללו...
שלד התכנית הכלכלית של חד הורי ירושלמי
עקרונות הבסיס
-ההבנה שאין ברירה
-לא להוציא יותר ממה שיש
-מיפוי הוצאות לחודש משך חודשיים
-מיפוי הכנסות והוצאות צפויות שלושה חדשים קדימה
-חשוב על העתיד ולכן תמיד שמור כסף לבלתי צפוי מראש
-חשוב על כל הוצאה, החלט שהכרחית וחשוב שוב. אם עדיין הכרחית -
בצע אותה.
מיפוי
-מיפוי הכנסות.
-מיפוי צפי של שלושה חדשים מראש.
-אם אתה שכיר, אתה יכול לדעת מה תהא המשכורת שלך בחודש נתון.
יותר מכך, ישנן תוספות, שמגיעות רק פעם בשנה: ביגוד, נופש,
אגודה מקצועית (לאקדמאים מאוגדים). עליך למפות את המשכורת שלך
לפחות שלושה חדשים קדימה תוך שאתה עוקב היטב אחרי הגזירות
והעלאות השכר המתוכננים. לא לשכוח להכניס בחשבון זה גם את קצבת
הילדים החודשית, ולחד הוריים שילדיהם בני פחות מארבע-עשרה ישנו
גם מענק הלימודים חד פעמי מהביטוח לאומי שניתן בערך ב-22
לאוגוסט של כל שנה (בתשס"ד לגיל 6-11 ניתנו 1204 ש"ח ולילדים
בגיל 11-14 ניתנו 668 ש"ח).
-מיפוי ההוצאות
-צפויות ותאריכן ידוע מראש
-הוצאות חודשיות קבועות (ועד בית, פלאפונים, כבלים, חוגים
[חוגים לרוב לא בתקופת הקיץ]
-הוצאות דו חודשיות קבועות (מים חשמל, טלפון, גז, ביטוח
משלים)
-הוצאות עונתיות קבועות (תשלומי בית ספר, קייטנה)
-הוצאות חד או דו שנתיות קבועות (אגרת הרדיו וטלוויזיה, אגרת
רישוי רכב)
-צפויות ותאריכן אינו ידוע מראש.
-הוצאות, שברור שיהיו, אך תאריכן המדויק אינו ידוע מראש
(טיפולים ברכב, סיוד ואיטום הגג, צביעת הבית, חופשה)
-הוצאות בלתי מתוכננות מראש שניתן לשער בערך כמה יעלו בחודש:
(תיקוני רכב, תאונות, תרופות...)
מיפוי קניות
-שמירת כל הקבלות של כל מי, שמוציא כסף בבית.
-איסוף נתונים משך חודש או שניים על כמויות של כל מה שנקנה
ורישום כמויות חודשיות
-רישום הוצאות ע"פ קטגוריות:
בית
אוכל
מיסים
תחבורה
בריאות
ביטוחים
עקרונות ביצוע
-להסתכל על החיים באמצעות החור שבגרוש
-לא לוותר לרגע
-ההחלטה שאתה חוסך - ולהחזיק מעמד לאורך זמן
(משבר החודש השלישי)
-הרווחה הזמנית היא אשליה
-נשברת? חש בצורך לפנק עצמך? פנק עצמך ב-20 ש"ח ולא ב-200
ש"ח. הרי, בעצם, הפינוק אותו פינוק.
חיסכון
-חשוב
-הורדה בתחילת החודש ולא בסופו, כי נלחמים לא לשבור...
-חלק מהחיסכון, להשאיר בפיקדון יומי כדי לממש אובר
ביטוח
-אבדן כושר עבודה
-ריסק
-להכיר את האותיות הקטנות והחוקים ולדעת מה מגיע לך, ולוודא
שזה אכן מה שאתה מקבל
-לבדוק היטב חשבונות, לבקש יכולת לראות רשימת שיחות יוצאות
(חינם באינטרנט, מאפשר גם מעקב על התשלום הצפוי...)
-להיות מודע למבצעים
-לא להסס לשנות סוסים בעלייה אם זה משתלם
-דוגמאות לדברים שראוי לדעת:
מס הכנסה - עזרה נקודות זכות במס הכנסה
אזרח ישראלי - 2 ורבע נ.ז.
גרוש - נ.ז. נוספת ממס הכנסה
על כל ילד 1 נ.ז.
אשה עובדת - חצי נ.ז.
-ביטוח לאומי
-קצבת ילדים
-מענק לימודים (לחד הוריים שילדם בן פחות מארבע-עשרה.שניתן
בערך ב 22 לאוגוסט, (בתשס"ד לגיל 6-11 ניתנו 1204 ש"ח ולגיל
11-14 668 ש"ח).
-קצבת שאירים
-מענק בר מצווה ליתומים (ליתום בן 31 וליתומה בת 12- סכום
המענק בינואר 2003- 4,700 ש"ח).
-הנחות בעיריה - ארנונה 17% אוטומטי בשל חד הוריות, אם יש מצב
כלכלי קשה - נותנים יותר.
-מתנ"ס - 10 אוטומטי, בשל מצב כלכלי נותנים יותר.
-ויצ"ו - מקודמים בתור למעונות. הנחה.
-מענקים במקום העבודה - במיוחד ממשלתי וציבורי
-עזרה במקום העבודה לנזקקים
-עזרה במקום העבודה לקייטנות
ניהול מזומן
ללכת עם לא יותר ממאה ש"ח בכיס
זהירות המזומן נוזל: ארטיק, פלאפל, מסטיק פה, .... ה"ביחד"
מצטבר...
תשלום עמלת שורה בבנק גורמת להוציא את ההקצבה למזומן מראש?
חוסך 10 ש"ח אבל מספיק "בזבוזון" אחד לא הכרחי...
ניהול אשראי
לוותר לחלוטין על אשראי, או להשתמש בו אך ורק ב"חיוב בחודש
קרוב"
לעולם לא לקנות יותר ממשהו אחד בתשלומים, וגם זה כדי "להשתפר"
ורק כשסביר שניתן.
לדעת כל יום כמה הוצאת עד כה באשראי/במזומן וכמה עוד יש לך עד
נקודת האפס.
ילדים
-לתכנן מראש כמה תוציא בחופש הגדול
-ילדים לא יודעים לדחות סיפוקים, אתה כן.
-ארטיקים עשויים מרכז+ מים / קולה / מיץ
הלוואה מחברים/בני משפחה
-סיכון ורווח
-החזר ללא תאריך יעד
-בלי ריבית
-תמיד תמיד תמיד להחזיר הלוואה, שניתנה מחבר.
קניות
-לקנות רק מרשימה
-סקר שווקים לגבי כל מוצר בכמה חנויות וקניית הזול
-שימוש בתלושים במידת האפשר
-קנייה חודשית אחרי מיפוי בחנויות זולות (חיסכון דלק וזמן)
-לא להתבייש לבקש הנחה
-חיקויים ולא מותגים
-להתמקח - זה מותר
-לא להתבייש לבקש הנחה.
טריקים נוספים
-קניית ספרי לימוד משומשים
-שוק בגד תמורת בגד
-דמי כיס לילדים באמצעות מכירת צעצועים שלהם
-מכירת ספרי קריאה משומשים לחנות
-חופשי חדשי לעומת כרטיסיה
-הפקדות לחיסכון דרך האינטרנט
-קניית חומרי גלם לתיקון לבדך
-לחכות בסבלנות למציאות
-הוראות קבע באמצעות כרטיס האשראי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.