מוטי פרי-מור / סוף טראגי לאהבתך |
בל יראוך, ישמעוך בסתר.
ימים ולילות נפחתי ראותי
קראתי בשמך, לא השבת.
אין סיב בגופי שאינו זע,
בכל תקווה דמותך כיכבה
ואת, אל הרי הכעס תיעלת,
לא דוברת, עטויה וקודרת.
לא אתפלא אם בנרתיקך פיגיון,
או מבטך כאש בוער, לכלותני.
בזו העת, אהבתך וכעסך חד הם
ומקומי לא מוצאני בשלווה.
מלאך גילה לי "אגרופיה קפוצים
נפשה סדוקה, קולה תשוש"
"חובטת בראשה וברעד תיכנף"
"הנח לה" אמר ולא הוסיף...
סוףטראגילאהבתךהאחרת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|