מונה גולד / ביום בו נפגשנו |
נשמת העולם הבהבה
וראיתי שמים לעומקם
ואת אותו הקו הדק
בין אור לצל,
בין יום ולילה
שהיה רווי ומלא
בהתמכרות עד אובדן חושים.
ביום שנפגשנו גואה הייתי
אל גדות האגדה
התשוקה והחלום,
דבקתי בנתיב
שאין לפנות לימין או לשמאל
ובו חשתי כאישה
שלא אבדה בדרכים,
כי ניכנסת אל חיי כקוסם
אך גם חשפת את כל סודות נפשך.
זרעת בי אור,
טמנת בי שיר
וכעננה מפליגה
אל זרועותיך אפליג
שם הזמן מיטיב לשמור
את שלהבת התשוקה.
11/07/04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|