קטעים של שיר ישן מפזמים בראשי ומחשבותי נוסעות אליך.
אל אותה נגיעה שתכבוש את ליבי,
אל אותו המבט שישקע בתוכי.

בעוד הלב פועם וזועק את שמך,
אני מלטפת בבואה לא מוגדרת.
מנסה בקצות אצבעותי לחצות גבולות ארוכים, שיובילוני אליך.

עוד ניטעים בי זרעי אהבה,
בתולית, ראשונית ורכה.
אני מתמסרת בכל מאודי,
מחבקת אותך חזק אל חיקי.

בשבילי געגועים ותשוקה,
הנשמה קוראת לבואך.
שאלות בי מקננות אינספור,
להן לא אחדל מלחפש מזור.

בין אותה ידיעה לאותה עמימות,
אתהה בשאלת השאלות.
אהובי היפה לי מכל הגברים,
האם תהיה שלי לעולמים?