כל ערב אתה מחייך אליי. מחייך חיוך מתוק, חיוך יפה, חיוך רק
בשבילי, מחייך ומסתכל לי בעיניים.
כל ערב אתה מסתכל לי בעיניים, מבט עמוק, מבט מתוק, מבט מלא
אהבה, מסתכל ומנשק אותי.
כל ערב אתה מנשק אותי, מנשק אותי על הצלקת שבכתף, ואומר "סליחה
לא התכוונתי", מנשק אותי על הצלקת שבבטן, ואומר "אני אוהב את
מאיה", מנשק אותי על השפתיים, ואומר "אני אוהב אותך", מנשק
אותי על הצלקת שביד, מבפנים. מנשק וממלמל לעצמך בשקט בשקט "אבל
את זה אני שונא", כל כך בשקט, שאני לא אשמע.
כל ערב אני שומעת אותך ומבקשת סליחה. סליחה כנה, סליחה מתחננת,
מבקשת בלב, כי עדיין אין לי את האומץ לבקש אותה ממך. אז אני
מבקשת בלב, מאלוהים, מבקשת ומסתובבת אלייך.
כל ערב אני מסתובבת אלייך ומסתכל על פנייך, על ריסייך השחורים,
על שפתייך הוורודות, על אפך הקטן, שתמיד התקנאתי בו, מסתכלת
ומתפללת.
כל ערב אני מתפללת לאלוהים, שישמור עליך ועל מאיה הקטנה שלנו
ואפילו על רקסי, שהיא כל כך רצתה ליום הולדת. מתפללת ונאנחת.
כל ערב אני נאנחת, כי אני יודעת, שאין חטא ואין כפרה, יודעת-
אבל בכל זאת מתפללת, כי איתך אולי תבוא עוד נחמה. מתפללת
לאלוהים ויודעת, שהוא לא שם...