המליצו עליו, אמרו שהוא טוב, אמרו שהוא יודע את העבודה, אמרו
שיגרום לי הנאה. אז תיאמתי פגישה.
כל השבוע התרגשתי נורא, לא יכולתי לחכות שיגיע המועד.
ביום המיוחל ספרתי את השעות. לפני צאתי לדרך, התכוננתי
ארוכות.
התגלחתי בכל גופי, רציתי להיות חלקה וקטיפתית, רציתי להרגיש
נשית.
לא פיספסתי אף פינה, כל נקודה ונקודה בגופי קיבלה תשומת לב
מרובה.
הספגתי את עורי במגבת גדולה, ידעתי שאני מוכנה.
השתחלתי לתוך שמלתי האהובה, זו שנופלת ברכות על גופי ומלטפת את
עורי החלק והמשיי.
הנסיעה עד אליו לא נגמרה, על אף שארכה רק מחצית השעה. המחשבות
במוחי לא הפסיקו לטרטר, כבר הייתי סקרנית: האם הוא טוב באמת?
האם אני אוהב?,האם אני איהנה? הרי הבטיחו לי שכך יקרה.
מרוגשת לחצתי על כפתור פעמון האינטרקום, היתה שם דלת זכוכית
שהיוותה חייץ ביני לבין המפגש איתו. הזמזום המיוחל נשמע
ובדחיפה קלה הדלת נפתחה.
פסעתי בלובי קטן וריק מחפצים, רק מראה אחת היתה תלויה על הקיר
בצידי הימני.
הייתי חייבת בדיקה אחרונה, הסתכלתי על עצמי במראה, ממנה נבטו
אלי פנים מוכרות. "הפנים שלי" אמר לי מוחי וכל השאר מהתרגשות
התנתק ולא הייתי בטוחה כלל מי זו העומדת מולי.
ברקע שמעתי דלת נפתחת והתחלתי פוסעת לכיוון הצליל.
הוא עמד שם, גבוה ומוצק עם חיוך מואר על פניו הרכות, תכלת
עיניו בחן אותי ארוכות.
הושטתי את ידי ללחיצה והרגשתי את כף ידו החזקה, ידו המכילה את
כף ידי העדינה. הלחיצה גרמה לי להיות בטוחה, הוא יפדה את
ההמלצה. הוא יקבל ממני תעודה.
הוא הוליך אותי ברכות פנימה, הוביל אותי לחדרון קטן וחשוך שרק
נורה של אבן מלח אדומה דולקת בכניסה.
קשה היה להתרגל לחושך השורר וכשהתחלתי לזהות פרטים נוספים,
ראיתי בדים תלויים על הקירות, נותנים מראה רך ונעים, רך
ומזמין. ראיתי שידה ועליה דלוקים שני נרות, ראיתי מושב זוגי
מרופד בבד קטיפתי, צמוד אל הקיר מימיני.
הנחתי את תיקי והסתובבתי סביב צירי.
הבחנתי במיטה גבוהה שעמדה במרכזו של החדר. ניגשתי אליה, מניחה
את ידיי על הסדין הרך והנעים שעטף אותה. מיטה מזמינה היא היתה.
כמו אמרה "בואי, שיכבי עלי".
הוא הורה לי להתפשט ולהיוותר עם תחתון וחזיה. ברגע זה ממש
נתקפתי תחושה של בושה קלה, הרי הייתי מתחת לשמלה בלי אף אחד
מהפריטים האלו. התעשתתי מיד.
בחנתי את מבטו בזמן שידיי התרוממו להפשיל את שמלתי מעל לראשי.
הוא לא הניד עפעף.
נותרתי עירומה כביום הוולדי.
הוא בקש שאשכב על המיטה, כאשר אני על ביטני.
המיטה הרכה קראה לי לעלות. הנחתי את ידיי לצידי גופי, נאנחתי
כשהרגשתי את הסדין נוגע בעורי, וחיכיתי לבאות.
הרגשתי מגבת גדולה ורכה מונחת על גבי, מכסה אותי כולי עד סוף
ישבני. תחושת הבד על עורי נעמה לי מאוד וגניחה קלה יצאה מבין
שפתותי.
הוא הניח את ידיו על המגבת הרכה ובקצב אחיד ואיטי התחיל לנדנד
אותי. ידו האחת על מרכז גבי התחתון המחובר לתחילתם של ישבניי.
ידו השניה מונחת בעדנה על עמוד שידרתי מתחת לעורפי.
התנודות שהרגיש גופי הרגיעו אותי, חשתי כיצד לאט לאט נינוח
גופי ונכנס לשלווה נעימה של מנוחה ושקט בנשמה.
עצמתי את עיניי ואפשרתי לתחושה לזרום לאורך גבי, לרדת במורד
ירכיי לכפות רגליי. לטפס חזרה בריחוף קל מעל המפגש של מפסעותיי
למשולש שערות ערוותי, במעלה ישבניי לאורך עמוד שידרתי עד קצות
שערות ראשי.
מוחי התרוקן ממחשבות ואז יכולתי לזהות צלילים רכים מתנגנים
בחלל החדר. רכותם חדרה לתוכי והרעידה את נשמתי.
גופי ערג למגע ידיו, מרגישה כל אצבע ואצבע בכפותיו המנענעות
אותי ברכות מדהימה.
חשתי כיצד שמן חם ונעים פוגש את עורי, תחושה של צמרמורת פשתה
בגופי.
מגע ידיו הנעים על עורי החשוף המרוח בשמן אפשר לי לעצום את
העיניים ולהפליג למקומות רחוקים.
ידיו עשו בי עבודה נפלאה, הן לטפו את עורי, לשו את בשרי, ובשעת
הצורך אף פירקו את עצמותיי. כל נגיעה, גם חזקה וגם קלה, הורגשה
ולא פוספסה.
ידיו ידעו את העבודה, הרגשתי זאת בכל רמ"ח אבריי.
ידעתי באותו הרגע שכאן מתחיל עידן חדש, עידן ההתמכרות.
הוא היה מדהים במגעו, נעים בנגיעותיו, הוא היה מוצלח והוא פדה
את ההמלצה וממני קיבל תעודה, תעודה של מתמכרת שרוצה רק עוד
ועוד לחוות ולהנות.
פתחתי אצלו כרטיסיה של ניקובים במסכת טיפולים....