פתיתי השלג מטפטפים משמש להוטת,
כאהבה לא ידועה, הם נמסים לאיטם,
מדפדפת בספר הקדוש וזה רק נדמה לי שהשתנה הכל,
לעולם לא תכננתי לשתוק,
להשתנות בגללך כמו מריונטה,
לתפוס כיוון, האהבה כבר נמסה והשתנה הכל.
צמרמורת החושים מדשדשת בי,
המיטה סתורה באושר ישן,
והטעם של שנינו בפה שונה,
זה כבר לא אותו הדבר,
זה הכל כבר השתקפות של העבר,
חולשה של ירח מלא.
מתעוררת בפיתול של נחש,
מתחכחת בסדינים הזהובים מאור השמש,
והמנגינה מתנגנת מהפסנתר,
השיר שכתבנו ביחד מושמע,
זה כבר לא חלום,
לא עוד זיכרון מתוק,
התאהבנו כמו פעם
בדרך אל האמת. |