עדו אופיר / קורני |
שאת לוחשת לי מילים דרך אפרכסת
צחורה,
קטנה
והנה שוב מצחקקת
אני ממתין בסבלנות לסיום משפט
אני מקשיב ובצמא שותה מילה אחר מילה
אני בוחר חיוך מתוך האוסף המוצפן
ונאלם כשאת שוב לוחשת
(מוקדש לקרן - ידידה.)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|