שלומי ברטונוב / 24 שעות |
ואני מרגיש ריק,
הכוכבים זוהרים, ובי אין עוד אור.
החושך ירד,
חשכו גם עיני,
זה הלילה ואלו חיי.
השמש עולה,
מצב-רוח יורד,
ציפורים מצייצות,
ואני עוד שותק,
פנסי רחוב כבו,
וכך גם עיני,
זה הבוקר
ואלו חיי.
השמש יוקדת
ואני קופא,
החום נוראי
ואני קר כקרח.
המים אזלו,
וכך גם חיי,
אני שוכב לבדי
ועוצם את עיני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|