והכאב מתעצם וגובר
ודמעות על הלחי מתערבבות עם המים, שהוציאו במיוחד בשבילך
מים קרים... מהמקרר,
"תשתה תשתה..." ככה כולם אומרים
ואתה רק יודע, שלא תראה אותה יותר בחיים
ודמעות לא פוסחות על אף פנים
ואף זולג כמעיינות החיים
והלב קמל חש ריקנות איומה מבפנים
תחושת חוסר האונים...
זה רק גובר וגובר
אין שום סימן, שזה תכף יעצר
והחדר שלה בדיוק כמו לפני שעתיים
והזכרון שלה עדיין טרי
מסרב שיכנו אותו זכרון ארעי
והבגד שהיא לא קיפלה
ויומן החיים שלא סיימה
והחבר שמחכה לשמוע "בוקר טוב"
וההורים שרואים בה רק את הטוב
וכל האנשים שהיא נגעה בהם
וכל המקומות שהשאירה בהם חותם
נעלמים לאיטם וחודרים עמוק
כמו אותה טיפת הדם
שוב אותו סיפור קורע לב
שוב משפחה חסרה יתומה
מעיינות של בכי
שוב נשארה רק תמונה
ומתי יגיעו מעיינות החיים
מתי יגמרו המתים
גלגל החיים עושה כרצונו
מסתובב והולך ולוקח איתו...
אותה... |
