יש מקום שבו אני יכולה להעלם
יש מקום שבו אני יכולה להיות לבדי
יש מקום ששם אוהבים רק אותי
יש מקום שנקרא הלב שלי ונשמתי

בתוכי בעצמי אני כולי לבדי
אף אחד לא יודע
מה אני מרגישה בתוכי
לא מראה רגשות
אם יש כאלה בכלל
לא מדברת שטויות
לא מדברת בכלל

שקטה שקטה
בלי שום בושה
מראה רק לעצמה
מה היא מרגישה
היא לא יודעת מה היא צריכה
אז היא שומרת הכל לעצמה
שיחשבו אז מה
שיחשבו שהיא מנסה
אם היא לא מנסה
אז מה היא שווה
היא גורמת רק לעצמה
אכזבה

אבל
יש מקום שבו היא יכולה להעלם
יש מקום שבו היא יכולה להיות לבדה
יש מקום ששם אוהבים רק אותה
יש מקום שנקרא ליבה ונשמתה...

והשכל שלה שלא פועל כבר שנה...
בגלל אותה אהבה
שלעולם לא שכחה
ואף פעם לא תשכח...
קשה לקבל החלטה...
כדאי למצוא אהבה חדשה?
לא לגרום לכל הנפש אכזבה?
הנפש אוהבת הגוף יותר
למה לוותר?

אין מקום אחר...
שבו היא יכולה להעלם
שבו היא יכולה להיות לבדה
ששם אוהבים רק אותה
המקום הזה הוא הגורל האכזר שלה
בתוך ליבה ונשמתה