לאבדון!


אני יורק את הנפש שאין לשנותה
אל שממת אל-פשר ככל שמשג פי
שם אני נדבק

פה אני מחליק
כחילזון מזה-רעב מתוך קונכייתו
מותיר את סימני התקופה בנופלי

ברוך שעשני סנה
בוער בוער ואין כלייה לאישו
איש איש שהאש אשתה אותו

ומים זורם אני גם
מטביעה לא יצילני מלך החמצן
ובי מבועות רבות

מאפר לאפר הון להון מה נשתנה
שהלילה הזה טרם החל
וכבר החושך בו רב

עפר לעפר קו לקו מה צוייר
דמות בחול יבוא גל ימחק הכל
בוא עכשיו




           


       אובדן


צריף זה נערם בו אבק
סדין זה אינו נקמט

היכן שנופל עץ
שם עפים שבבים

שם שוכנות אהבות באלפיהן
מתחת העלים