מהו האושר הנצחי והקוסמי?
האם בר תובנה
או בורות ללא דופי

והאם הכל עלינו לדעת
שכן מוחי חושב
ונפשו מתפקעת

ואולי חיים ללא אמת הם חיי
אידאולוגיה לא תחסר
ואדישות עד בלי די

אני בדרך המדען עוד אבחר
לסבול מהקור
בגיהנום אני דר
ופרחי תמימויות מעלי ירחפו
עשן ורוד סמיך את ראייתי יחסום

אך אני עקשן
את היקום להבין
אם ארצה עוד לדעת
את אויבי אשקים קום להקדים

וזרי הדפנה לא יועילו עוד
כי רחמים כבר אינם
אנושיות לא תקוד
את צלם אנוש כבר מזמן איבדתי
את הדת, שבה מעולם לא האמנתי

זרמי סיפוק אדירים דרכי יזרמו
אביט בכוחם
סבל וחורבן יזרעו

מדוע לי כל אלו?
אאטום את אזני
אעצום את עיני
דבר לא אפצה
בשקט אבכה

והפרחים עשן ורוד ותמים יותירו
אותי עוד יחנקו
אדישות הפקרות

אעמיד פנים שכלום לא קורה
את לחיי השני אגיש וארצה
שום כאב לא ארגיש
שום דם לא יזל
את חיי אפקיר לידי הגורל