|
אנחנו והם
בעצם אנחנו לא יודעים מה באמת קורה
היום ומחר
ואפילו עכשיו זה לא ממש נגמר
"שוב פיצוץ" הוא אמר
והלבבות באחת פסקו מלפעום
ניסיתי להיזכר את מי אני מכיר בעיר הזו
אפר ודם
מכאן זה קל אתה לא נמצא שם
אתמול והיום
כאן זה "ממש נורא", שם זה גיהנום
"בואו איתי" הוא קרא
והם הלכו אחריו באש ובתופת
כולם נכנסו ומי יצא מהאופל?
פנימה והחוצה
השליח מדלג על בורות להביא פקודה
החוכמה והגיל
מבעד לכוונת הוא נראה די רגיל
"מי עוד נשאר" הוא לחש
נחמת התשובה לא איחרה לבוא
"זה בסדר, אל תדאגו, אנחנו פה!"
נכתב בהשראת פינק פלויד
מוקדש לכל חיילי צה"ל באשר הם.
תודה. |
|
|
אז... את באה
לחולל בכרמים?
חצילה נצנצית,
תורמת לספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
'זיון' מבלי ממש
להגיד את
המילה", אחרי
שיעור ידיעת
הארץ פרודוקטיבי
במיוחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.