ישנו מקום בדרך, שבו אוכל לנוח
לעוף מעל כביש האספלט,
לקפוץ ולרחף.
לפרוש ידי קדימה, לשכב על גב הרוח.
הייתי שם כבר די מזמן,
בלילה בחלום.

יש תקווה עוד לי בלב שיש כזה מקום,
ראיתי קשת בענן, ראיתי קן דבורים,
ראיתי יופי לא יאומן, שאחרים לא מבינים.

ישנו מקום בדרך שבו אני עוצר,
יורד אל תוך העמק - כחול-ירוק זוהר.
אבני זכוכית-יהלומים, ציפורי שיר מזמרות.
שוכב על שפת אגם חלק, עיניי לא מאמינות.

ישנו מקום בדרך שבו אוכל לנוח,
אי-שם בהמשך אגיע אל סופה
ואז אראה השער
עומד ומתנשא
ובעברי אותו
תמתין לי
דרך

חדשה...