|
אדיש אתה
ועיניך פקוחות
עומדת לפניך
כשאותי הן מלטפות
רציתי לבשר
לגרום לך להבין
רציתי לדעת
אם גם אתה מאמין
שבעה ימים של קיום
אושר מהלך
ברובו הוא רדום
וליבך הולך
תופס מציאות אחרת
אך השמיים גדולים
את נשמתי עוצרת
נאכל הוא מבפנים
שוכבת עליו
מביטה לשמיים
גדולים הם מעלינו
עמוקים הם כמים
ומספרם אין-סופי
את צורתם לא מצאנו
רק יודעת אני
שאת זה לא קבענו
והכחול העמוק
עוקץ הוא את עיניי
בעמידה מכופפת
עומד אתה כאן לפניי |
|
|
צבוטאותי
וקוטאותי הלכו
לאומן 17 וביקשו
חשבונית,
קוטאותי חטף
מכות רצח
וצבוטאותי הלשין
למס הכנסה...
מי נשאר?
עמוס מהמוסד
מנסה להסביר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.