עולמנו גווע לאיטו עם כל חמה נוספת
נשמתנו תשוקתנו בנו עודנה בוערת,
לעולם כמו לב האהבה הינה יוקדת
נר נשמתנו - גחלת לוחשת.

קרוב לתומת ליבנו הזך
הנפש והרוח - מיזוג מבורך
כשקצו כל הקיצים,
ונדמו, קפאו כל הגיצים,
הנפש תשוב למחוזות אבודים -
הנר מזכיר לעולמי עולמים.

דרכנו הפתלתלה ומרום הברושים
קפאו בזמן, טומאו בנגעים,
שלוות הרים בודדים,
ראשים מלכותיים, לבנים - זהובים,
מורים את דרכנו הראשונה-אחרונה.
להבת הנר משוחררת היא -
כבר לא מעונה.

קפצו ילדים מעל חבלים
לזכרם של ילדים זהובים אחרים,
הדליקו נר ועוד רבים נוספים.
לבבות האהבה - לעד עודנם -
מרחפים...