טל ס. מורגן / כלב ומחשבות ארוכות |
עדיף לי לכתוב פואמות ולגמור עם זה.
"אני אוהבת אותך"
שיהפוך ל
"אני אוהבת אות"
ואחר כך ל
"אני אוהבת א"
(שזה כבר יותר נסבל)
והכל בזכות השירים הפשוטים
שאני מפזמת
כשאני ערה.
לה לה לה הן מדרגות
מאוד לא נגמרות,
עטופות בנייר שמש - איזה כיף!
יש לי חור בגרב
וזה חמים
ומדגדג.
התקליט חרק ועצר,
שעון היד הורה שהמבחן
נגמר
ואני, ץ סופית בלונדינית,
יכולה לסגור הדלת
פנימה והחוצה.
לעזאזל עם המהלכים.
בוא, כלב.
הולכים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|