לא היתה כל כך יפה אבל היה לה ניסיון, הרבה נסיון. היא היתה
סרוגייט.
אף אחד לא הטיל ספק בכישוריה, חוץ מזה היא ידעה צרפתית עם
מבטא, למדה לבד מהערוץ הצרפתי. היה לה פעם חלום להיות דיילת
אוויר אבל לפני שהסתכלו על השכלתה, העיפו מבט בחזות הקצת לא
מפרגנת שיש לה. אז דיילת אוויר היא לא תהיה, החלום על רומן עם
כנפיים התרסק מגובה שלושים אלף רגל.
כמו תמיד החיים מפתיעים, מה שצריך להיות יהיה. מודעה קטנה
בכותרות יום שישי הפכה אותה לאחר מספר חודשים לאלילה נערצת
בקרב כמה וכמה אנשים. בזמן שקישקשנו בענייני בנות, הסלולר שלה
לא פסק לזמר את "בלבלי אותו", כאילו לא מספיק שהאקס זרק אותי
לטובת אישה מבוגרת ממנו בחמש עשרה אביבים.

גברים נשואים היו משקרים, שהם בחיים לא נגעו בנשים. אפילו
לירון, החתיך של השכבה מלפני עשר שנים, התחנן בפניה שתיקח את
נעוריו.
הגיעה תקופה טובה, אבא של אחד הבחורים, שטען שבזכותה הבן שלו
הפך לרב שגל, שכר לה דירת ארבעה חדרים באפקה החדשה כאות הערכה
על המסירות והיחס החם.
לחשוב שפעם שרפנו קלף של שמינית בריסטול וזה היה מרגש את
האמהות שלנו ביום האם.
היה ערב אחד, עברה יותר מרבע שעה והאוטובוס לא הגיע. פתאום
נעשתי כל כך מאושרת, רק רציתי שיהיה כבר מחר בשביל לא להגיע
לעבודה, בשביל לקחת כמה בגדים ולתפוס את המטוס הראשון
לאוסטרליה או לניו-זילנד. כבר דימיינתי איך אני מגדלת חצילים
אורגנים וחייה את היום ולא בשביל המחר. כמעט והאמנתי שזה יקרה,
סבתא עברה עם הנכד שלה ורק אז קלטתי, איזו טעות עשתה ושהיא כבר
ממזמן לא סרוגייט, אלא סתם מתבגרת שלא מבינה את המשמעות של
להזדקן לבד.